יבמות דף כח עמוד ב

פרק שלישי

ואף ששנינו בפ"ב, הו"א: רק שם דאיסור מצוה לחוד, אבל כאן משום מצות ייבום יחשיבוה רבנן ערוה ותתייבם השניה, קמ"ל.

אף ששנינו ברישא [באסורה על אחד], הו"א: רק שם ששני מוכיח,

או רק כאן ששניהם מוכיחים שיש כאן ערוה, ולא יתירו בעלמא.

למעט 'מצוה' לזה ו'מצוה' לזה, ואף ששנינו ברישא [שאסור], הו"א:

רק שם אין מחשיבים 'מצוה' כערוה, שיש לגזור אטו שני,

אבל כאן שאין לגזור דשניהם מצוה נחשיב מצוה כערוה ויייבמו, קמ"ל.

תני ר"ח: שבכל ט"ו עריות שייך דין 'האסורה לזה מותרת לזה, והאסורה לזה מותרת לזה' ששייך בכולם אחיות הנשואות לב' אחין, ואחת ערוה ליבם זה, והשניה ליבם זה.

ופירש ר"י: רק מ'חמותו' ואילך, אבל 'שש דרישא' לא, כיון ד'בתו' שייך רק באונס ולא מיירי בהכי ולא מדבר בכל ו' צדדי 'בתו',

ואביי פירש: אף ב'בתו מאנוסתו' דמיירי באונס, אבל 'אשת אחיו שלא בעולמו' לא דרק לר"ש שייך ולא לרבנן,

ור"ס פירש: אף 'אשת אחיו שלא בעולמו' ששייך לר"ש -

ראובן ושמעון נשואין אחיות, מת ראובן נולד יששכר וייבם לוי,

מת שמעון נולד זבולון וייבם יהודה,

מתו לוי ויהודה ונפלו לפני יששכר וזבולון.

ונקט 'ייבם יהודה' - משום צרות שלוי ויהודה גם נשואים ב' אחיות,

ושייך גם צרת צרה - כשייבמום לצרות לוי ויהודה - גד ואשר ולהם נשים.

ג' אחין, ב' נשואין ב' אחיות או אשה ובתה, בת בתה, בת בנה

-ת''ק חולצות ולא מתייבמות, ר"ש: פוטר שתיהן מחליצה וייבום.

היתה אחת אסורה עליו ב'ערוה' - אסור בה ומותר באחותה,

'מצוה' או 'קדושה' - חולצות ולא מתייבמות.

טעם ר"ש: 'ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור' - בשעה שנעשו צרות,

לא יהא לך ליקוחין אף באחת.

החידוש - לר"ש: אף שבעלמא אחיות בלי ערוה הם ערוה דאורייתא

ד'אשת אח', ולא רק 'אחות זקוקה' - לא גזר כאן משום זה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום