יבמות דף ל עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. שלשה אחין, ב' נשואים ב' אחיות, ואחד נשוי נכרית,

מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת

-הראשונה יוצאת משום 'אחות אשה', ושניה משום 'צרתה',

עשה בה מאמר, ומת - נכרית, חולצת ולא מתייבמת.

משמע שלא עשה מאמר - מתייבמת,

מדייק ר"נ: ש'אין זיקה' אף באחד, ובהמשך ר' אשי דוחה.

א. שלשה אחין, ב' נשואים ב' אחיות, ואחד נשוי נכרית,

מת נשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת -

הראשונה יוצאת משום 'אחות אשה', ושניה משום 'צרתה',

עשה בה מאמר, ומת - נכרית, חולצת ולא מתייבמת.

שנה זאת ראשונה לאסור, דנכרית צרה לערוה,

ומשנה קודמת סבר להתיר, דערוה צרה לנכרית,

וחזר בו לאסור, וחביבה והקדימה, ומשנה זו לא זזה ממקומה.

א. שלשה אחין, ב' נשואים ב' אחיות, ואחד נשוי נכרית,

מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו,

ומתה אשת שני, ואח"כ מת נשוי נכרית -

אסורה האחות עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

רב: יבמה שאינני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה' -

דינה כאשת אח עם בנים ואסורה אף שחזרה להתירה.

וממשנתינו: 'אסורה עליו עולמית' -

הו"א משום דלא איחזיא בנפילה ראשונה,

וממשנה לקמן [דאיחזיא]: 'ב' אחין נשואים אחיות, מת אחד, ואח"כ מתה אשת שני, אסורה עולמית' - הו"א משום דנדחית לגמרי מהבית, קמ"ל רב אף כשלא נדחתה לגמרי מאחיו אסורה לו.

א. שלשה אחין, ב' נשואין ב' אחיות, ואחד נשוי נכרית,

ז. גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית,

וכנסה המגרש, ומת -

זו היא שאמרו: 'וכולן שמתו או נתגרשו - צרותיהן מותרות'.

'זו היא' משמע למעט 'מת ואח"כ גירש ואח"כ כנס' - אסורה,

א. מדייק ר' אשי: 'יש זיקה' אף בשנים ונאסרה ב'זיקה' ו'נישואין מפילים'.

ודיוק דר"נ יתרץ: ששנה 'מאמר', לאפוקי מב"ש ד'קונה קנין גמור'.

ב. ור"נ יתרץ דיוק ר' אשי: 'זו היא' למעט 'מת ואח"כ כנס ואח"כ גירש',

ונאסרה שסובר כרי"ר: דמשנתינו סברה 'נישואין ראשונים מפילים',

ג. ולרבא, שמשנתינו מודה למשנה בפ"א ד'מיתה מפלת' -

'זו היא' למעט 'מת נשוי נכרית ולא גירש ולא כנס, ומת בעל אחות',

ונאסרה שסובר כר' אשי: 'יש זיקה'.

וכולן ט"ו עריות שהיו בהן קדושין או גרושין בספק

- צרותיהן חולצות ולא מתייבמות.

זרק קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה - זהו 'ספק קדושין'.

כתב בכתב ידו ואין עדים, או אין בו זמן, או יש עד אחד - זהו 'ספק גרושין'.

טעם שבגרושין לא שנה 'ספק קרוב לו..'

א. רבה: צרה בחזקת היתר לשוק - אל תאסרנה מספק וא"צ חליצה.

אבל בקידושין לא אמרי' צרה בחזקת היתר ליבם ותתייבם - לחומרא.

ובגירושין א"א 'לחומרא' לחשוש לגירושין, ותחלוץ שמא תתייבם.

אבל בקידושין אומרים 'לחומרא' לחשוש לקידושין, ולא תתייבם,

שאף אם תתייבם - אחזקה קיימא מעיקר הדין, ומותרת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום