יבמות דף לג עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ומתרץ: לר"ח, רבי שנה לב"ק ב' לפטור זר ובעל מום, ובציור 'כולל',

וצירף ב"ק לרשימה מליקה, וכשעיין מצאה רק בציור 'בת אחת',

ולכן סבר שפוטר ר"ש באיסור 'בת אחת'.

ויקשה על ב"ק: זר ששימש בשבת, ובע"מ ששימש בטומאה -

ריו"ס: מחייב שתים, ר"ש: אחת, זרות או בע"מ בלבד.

ושייר מליקה דמיירי ב'כולל' שלא שייך בה, ובא לאפוקי ציורים ד'בת אחת',

לא לריו"ס כ"ש ד'בת אחת' חייב, אלא לר"ש שחייב 'בת אחת', תיובתא.

ושאמרנו 'זר ששימש בשבת' - לא בשחיטה דכשרה בזר,

לא בקבלה - רק טלטול, לא בהקטרה - הבערה דלריו"ס ללאו,

אלא בשחיטת פר כה"ג, כמ"ד שבזר פסולה, ו'זר' היינו 'הדיוט',

ודחה ר' אשי, אפי' איסור קל נפק"מ לקוברו בין רשעים גמורים,

והכלל לריו"ס: אם שייך איסור ב"א או מוסיף - חייבהו, ואם לא - נפ"מ לקוברו.

שנים שקידשו שתי נשים, ובשעת כניסתן לחופה החליפו:

חייבין משום 'אשת איש', היו אחין - 'אשת אח',

היו אחיות - 'אשה אל אחותה', היו נדות - משום 'נדה'.

ומפרישין אותן ג' חדשים, שמא מעוברות,

היו קטנות שאינן ראויות לילד - מחזירים מיד,

היו כהנות - נפסלו מן הכהונה.

החליפו - הוחלפו בטעות, דלא ברשיעי ועוד דר"ח חייב קרבן דשוגג.

וכן מוכח: דמפרישין אותן ג' חדשים וחוזרות, ובמזיד נאסרו!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום