יבמות דף לה עמוד א

פרק שלישי

ובמשנתינו: לא גזרו בקטנה דמחזירין אותן מיד - דחילוף לא שכיח.

ב. א"ד לשמואל: כולן ממתינות חוץ מגיורת גדולה, יתבאר,

משמע דקטנה אפי' יהודיה א"צ של"ג אטו גדולה,

ובזנות, דבקטנה לא שכיח, ולא בגט שאמר שכן, ובמיאון כבר אמר שלא.

וגיורת: כריו"ס שאמר כן, וטעמו לרבה: אשה מזנה משמשת במוך, שלא תתעבר, וביהודיה גזר אטו נשואה, וגיורת גם נשואה במוך, להבחין.

ויקשה: מיוצאת בשן ועין ומאנוסה שלר"י ממתנת, ולריו"ס נישאת מיד, ואינם מתכוננות למוך! ריו"ס מיקל משמואל ול"ג 'אטו' ביהודיה.

אלא לאביי: אשה מזנה מתהפכת, וקל ועושות, ור"י חשש שלא נתהפכה יפה.

ה"ק כהנות נשואות לישראל - נפסלו מתרומת אביהם כשמת בעל.

דאי 'להינשא לכהן', ו'כהנות' היינו נשואות לכהן - גם ישראליות נפסלות לכהן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום