יבמות דף לו עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלא לרבא [הפי' לרי"ו]: לא תנשא צרתה, שמא יהא ולד קיימא,

והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם,

וכן שנינו באידך ברייתא: שמא יהא קיימא ואינו פוטר עד שיוולד,

ור"ל יפרש: שמא לא יהא קיימא, וביאת מעוברת לא נחשבת,

אלא שאפי' תלך אחר רוב נשים דולד מעליא- אין פוטר עד שיוולד.

• ר"א חיפש לדייק ממשנה כר"ל: האשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י, ומת - לא תנשא ותתייבם, שמא צרתה מעוברת.

והיינו: דלהתייבם א"א שמא יהא ולד קיימא, ולחלוץ ולינשא בתוך ט' חודשים א"א דספק שמא יהא קיימא ואינו פוטר עד שיוולד,

ולחלוץ בתוך ט' ולינשא אחר ט' - שמא לא קיימא וחליצת מעוברת..

ודחינו: תחלוץ ותנשא אחר ט', דודאי נולד או מת, אלא כאב"א: שמא יהא קיימא, וצריכה כרוז לכהונה, ושלא ישמע יאמר 'התירו חלוצה'.

ואביי דחה: 'לא תנשא ולא תתייבם' - בלא חליצה, אבל חלץ מותרת.

פסק ההלכה

ת"כ דר"ל: החולץ למעוברת והפילה - צריכה חליצה מהאחין.

רבא: הלכה כר"ל בשלשה: א. סוגייתנו,

ב. דתנן המחלק נכסיו, ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה הבכור

- דבריו קיימין, ואם אמר 'ירושה' לא אמר כלום,

כתב בתחלה או בסוף או באמצע 'מתנה' דבריו קיימין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום