יבמות דף לז עמוד א

פרק רביעי

האם במעוברת חבירו שנישאה לכהן הקילו לכהן ג"כ לרבינא?

ונפשט: שלא, דרק שם כיון שרבנן חלקו ארשב"ג אף שלא שהא הקילו.

קדשה לסתם אלמנה בתוך ג' חדשים וברח -

חלקו: אם מנדים שיכתוב גט, מעשה ואמר רפרם בריחתו מספיקה לו.

הקשה רבא: הלך אחר רוב נשים דלתשעה ילדן!

א"ל ר"נ: רוב היולדת לתשעה - עובר ניכר בג' חודשים, וזאת שלא, הורע לה הרוב.

לת"ק: ראשון ראוי להיות כה"ג, שני ממזר מספק,

ראב"י: אין ממזר מספק.

לאביי, ה"ק: שני ספק ממזר ואסור בממזרת, ראב"י: כודאי ומותר.

לרבא, ה"ק: שני כממזר ודאי מספק ומותר, ראב"י: אינו ודאי ואסור.

ומחלוקתם, דר"א אמר: ודאן בודאן מותר, ודאן בספקן.. - אסור,

ומרב: הלכה כר"א, ולשמואל: הלל שנה, עשרה יוחסין עלו מבבל..

וכולן מותרין זה בזה בקבוצה שלהם, דלא כר"א שאסר ספיקות.

אביי כשמואל ומוקי לראב"י כהלכתא, רבא כרב ומוקי לראב"י דהלכתא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום