יבמות דף לח עמוד ב

פרק רביעי

'ספק ארוסה' דאי 'ודאי', התנן: נפלו משנתארסה לב"ה: לא תמכור לכתחילה,

'ספק נשואה' דאי 'ודאי', התנן: נפלו משנישאת לכו"ע מכרה הבעל מוציא, ויורש

הקשה רבה: יחלקו ב"ש בחייה ולפירות! ולא רק בגוף אחר מיתה.

ב. אלא לרבה: בנפלה כשנשואה, וזיקתה 'ספק נשואה',

רישא שקיימת, היא ודאי והוא ספק ו'אין ספק מוציא מידי ודאי',

סיפא שמתה, הללו באין לירש והללו באין לירש, ויחלוקו לב"ש.

הקשה אביי: הרי לב"ש 'ספק מוציא מידי ודאי'! דתנן: נפל הבית.. יורשי האב אומרים: בן מת ראשון ואח"כ אב, בע"ח אומרים: אב מת ראשון ואח"כ בן -

לב"ש: יחלוקו, אף ש'יורשים ודאי ובע"ח ספק' [לב"ה: נכסים בחזקתן],

ודחינו: לב"ש, 'שטר העומד לגבות כגבוי דמי', ואם בן ירש נעשה ב"ח מוחזק.

וראייה מדתנן: מת בעל עד שלא שתו, ב"ש: נוטלת כתובה, לב"ה: לא נוטלת,

וספק זנאי, ספק מוציא מידי ודאי?! הרי ודאי אינו עדיף מודאי! אלא: דכגבוי.

ולא הקשה: מכתובה דמשנתינו דחולקין לב"ש, אף שיורשי אב הם ספק!

דה"ק: מה יעשה בכתובתה? ושבקה. נכסים הנכנסים.. - ב"ש: יחלוקו, ב"ה: בחזקת יורשיה, [ולא שייך 'כגבוי' שאין לאשה זכות בכתובה בחיי בעל או יבם].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום