יבמות דף מא עמוד ב

פרק רביעי

לא תתייבם. שמא יהיה ולד קיימא, ופגע באא"ח דאורייתא,

לא תחלוץ. יקשה לרי"ו: דחליצת מעוברת - חליצה, יחלוץ וימתין!

א. שמא ולד קיימא, ומצריכה כרוז לכהונה, ודלא שמע יפסול,

ב. ואף גרושה - מפסידה מזונות מבעלה,

ויקשה: גרושה מפעם, וכעת ארוסה, אין טעמים אלו, דלארוסה אין מזונות.

אלא למסקנא, כדתניא: באדם שבא לריו"ס לחלוץ בתוך ג' א"ל לא,

ד'אם לא יחפוץ..' - הא חפץ ייבם, רק העולה לייבום עולה לחליצה, והיינו לכתחילה אבל בדיעבד או כשא"א כשר.

ויקשה: ה'ספקות' חולצות, דהיינו קידש א מב' אחיות, וא"א לייבם,

ותירץ: שם אם יבא אליהו ויאמר 'זאת קידש' - בת ייבום היא,

כאן אם יאמר 'לא איעברה' - אפי' קטנה שלא שייך עיבור ממתינה ג"ח.

יבמה, ג' חדשים נזונת מבעל, אח"כ - לא מבעל ולא מיבם,

עמד בדין וברח - משל יבם.

נפלה לפני קטן - מיבם לא, מבעל - חלקו, ולהלכה לא משמים קנסוה.

ת"ר: יבמה שחלצו לה בתוך ג"ח - ממתינה ג"ח, משעת מיתה.

אחר ג"ח - א"צ להמתין ג"ח, דג"ח משעת מיתה ולא משעת חליצה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום