יבמות דף מד עמוד ב

פרק רביעי

א. רשב"ר: הכל מודים [שמעון התימני ד'אין ממזר מלאוין']

ב'מחזיר גרושתו' ושאר לאוין שהולד פגום.

מאלמנה לכ"ג שאין איסורה לכל ובנה פגום, כ"ש זו.

ויקשה: א. מה לאלמנה שהיא עצמה מתחללת,

ב. 'היא תועבה', ואין בניה תועבין,

ג. תניא: המחזיר גרושתו.. לר"ע: היא פסולה וולדה פסול,

ולחכמים: היא כשרה וולדה כשר - והיינו לכהונה,

דומיא ד'היא' - דלכהונה, דלקהל פשיטא שכשרה.

ואמנם ב. י"ל: 'היא תועבה', ואין צרתה תועבה.

וג. י"ל: הא כדאיתא והא כדאיתא, כבר"ע דהיא פסולה וולדה פסול.

אלא 'מה לאלמנה..' קשיא!

ב. אלא הכי איתמר: הכל מודים [ריה"ו ד'אין ממזר מכריתות'],

בבא על כריתות, שהולד פגום.

מאלמנה לכה"ג... ואף דאלמנה מתחללת- גם כאן נעשית זונה.

מרי"ו: הכל מודים בגוי ועבד על בת ישראל, שהולד ממזר.

דכיון שלא תופס בהם קדושין - ככריתות דמי ד'ממזר' תלוי בזה.

ולא ששה"ת מודה, דתניא גוי ועבד על בת ישראל -ממזר ממזר מלאוין, רשב"י: 'ממזר' רק מערוה דכרת א"כ שה"ת יתכן שמכשיר.

אלא: רבי, אף שלא ס"ל כר"ע, בגוי ועבד מודה.

א. ר' אמי על שבויה שנתעברה מהגוי בשם רי"ו ור"א ור"ח: ממזר.

אמר ריו"ס: לא בגלל ד'מחשב גברי',

דמנגד יש רב ושמואל, ריב"ל וב"ק [או זקני דרום] דאמרי: הולד כשר.

אלא משום: דרבי היא, דהעיד ר' דימי משמו דהולד ממזר.

ובשם ריב"ל: דהולד מקולקל לכהונה וכן לכל אמוראי דמכשרי -

מאלמנה לכה"ג... ואף דאלמנה מתחללת - גם כאן כיון שנבעלה נפסלה,

דארי"ו מר"ש: גוי ועבד על כהנת לויה וישראלית, פסלוה [לתרומה כ"ש לנישואין], בת כהן.. אלמנה וגרושה, ושבה.. יצאו אלו שאין אלמנות וגירושין.

ב. הקשהו אביי: למה סמכת על ר''ד יותר מרבין שהעיד מרבי להיתר!

ואף רב הורה היתר, כאחד שבא לפניו והורה שכשר,

א"ל שיתן בתו לאשה, א"ל רב שלא, והתעקש, ויהב ביה עיניה.

ואף רב מתנה מורה להיתר,

ואף ר"י מורה להיתר, שא"ל לך למקום אחר ותישא, או בת מינך,

וגם רבא אמר כן.

א"ל: אם בכולו כשר, כ"ש חציו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום