יבמות דף מח עמוד ב

פרק רביעי

'ובכתה את אביה ואת אמה' לר''א: אביה ואמה ממש, לר"ע: עבו"ז. 'ירח ימים' ל' יום, רשב"א: תשעים - ירח ל', ימים ל', ואחר כן ל'.

לרי"ש: מקיימין, שע"ז נאמר: 'וינפש בן אמתך',

לר"ע: לא מקיימין, וקרא: בלוקחו בין השמשות ולא הספיק.

דבעשרת הדברות גרך אשר בשעריך גר צדק, למען ינוח עבדך.. בעבד מהול,

וממילא קרא דמשפטים - וינפש בן אמתך לעבד ערל, והגר לגר תושב.

א. ריב"ל: הלוקח עבד מנכרי ולא רצה למול מגלגל י"ב חדש,

לא מל - חוזר ומוכרו לנכרים.

ב. רבין מרבותיו: עבד שלקחו רבו ע"מ לא למולו - מותר לקיימו.

הקשו על שניהם לפני ר"פ: דלא כר"ע דאמר אין מקיימין!

ותירץ להם: דר''ע כשלא פסק למילתיה, ושלא התנה,

אבל אם פסק בתחילה למול – מגלגל, וכן אם התנה - מותר.

ומה שר"ע העמיד: בלוקח ביה"ש - חדא מתרי ותלתא טעמי אמר.

מעשה בעיר בא"י שלא רצו עבדיה למול, גלגלו עמהם י"ב חדש, וחזרו ומכרום.

וכדתניא: לרבנן, אבל לרשב"א: אין משהין אותו בא"י - הפסד טהרות,

ולא בעיר הסמוכה לספר - שישמע דבר ויאמר לחברו נכרי.

א. שלא קיימו שבע מצות בני נח, ב. שאין בקיאין בדקדוקי מצות,

ג. שעושין רק מיראה, ד. ששהו מלהכנס תחת כנפי השכינה -

ד'ישלם ה' פעלך.. אשר באת לחסות תחת כנפיו' מיהרת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום