יבמות דף מט עמוד א

פרק רביעי

ר''ע: 'שאר בשר' שהוא ב'לא יבא'.

שמעון התימני: שחייבים עליו 'כרת', והלכה כדבריו.

רבי יהושע: שחייבים עליו 'מיתת בית דין'.

שמעון בן עזאי: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה:

'איש פלוני ממזר מאשת איש', לקיים דברי רבי יהושע.

אשתו שמתה - מותר באחותה, גרשה ומתה - מותר באחותה,

נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה.

יבמתו שמתה - מותר באחותה, חלץ לה ומתה - מותר באחותה,

נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה.

א. טעם ר"ע: 'לא יקח.. ולא יגלה כנף אביו' כר"י דבאנוסת אביו מדבר

- ד'לאוין' - וסמיך 'לא יבא ממזר בקהל ה', מאלה נהיה ממזר,

ולר"ס דאף 'לאוין לא דשאר' ולרי"ש דאף 'חייבי עשה' - ממזר לר"ע - מ'ולא'.

ב. טעם שה"ת: כנף אביו כרבנן בשומרת יבם לאביו מדבר - כריתות -

וסמיך לא יבא ממזר, מאלה נהיה ממזר.

ג. טעם ריה"ו: לא יקח.. אשת אביו ומיותר, ולא יגלה כנף אביו' וסמיך 'ממזר'

מ'לא יקח' עד 'לא יגלה' - דמיתת ב"ד - ממזר, טפי לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום