יבמות דף נב עמוד א

פרק חמישי

ה"ק: 'גט אחר גט ומאמר אחר מאמר - כדאמרן בברייתא,

יבם אחד ויבמה אחת כיצד התרתן? עשה מאמר ביבמתו..'

אין להוכיח כר"ה: שמקדש ואח"כ בועל - אימא: אף זו כמצותה,

וקמ"ל דל"א מאמר מפריח זיקת יבמין כב"ש ומפסיד המצוה.

ר"ה: מצות יבמין - מקדש ואח"כ בועל, ואם בעל לחוד - קנה.

אבל לוקה מכת מרדות, דפריצות.

כרב שהלקה א. מקדש בביאה, ב. מקדש בשוק, ג. מקדש בלא שדוך, ד. מבטל גט, ה. מוסר מודעא על גט לפני שכתבו,

ו. המחציף בשליח ב"ד, ז. שהה בנידוי רבנן שלא רצה לישבע ל' יום ולא תבע היתר לנידוי, ח. ועל חתן הדר בקביעות בבית חמיו.

נהרדעי, הלקה: רק במקדש בביאה בלא שדוכי, א"ד אף בשדוכי.

ת"ר: כיצד מאמר? נתן לה כסף או שוה כסף, [או שטר].

כיצד שטר כתובת יבמין? 'אני פב"פ קיבלתי פ' יבמתי עלי לזון ולפרנסה, כתובתה על נכסי ראשון, אין לה - תיקנו משני'.

איבעיא: אמר 'מגורשת ממני ואינך מותרת לכל אדם'? אם נאסרה

ונפשט: אף שאינו מועיל באשת איש, חוששים אטו גט כשר,

ושונה מנייר בעלמא כיון שפוסל בכהונה, גרושה מאישה לא יקחו.

איבעיא נוספת: האומר ללבלר כתוב גט לארוסתי כשאכניס אגרש - גט, לאשה בעלמא כשאכניסה - לא גט, ליבמתו מהו? תיקו.

איבעיא נוספת: גט לזיקתו ולא למאמרו, ולהיפך, מהו?

אם מאמר דבוק בזיקה, וכמגרש חצי אשה ולא חל, או לחוד,

ואף שלרבא חל דנתן גט למאמרו - הותרה צרתה, לר"ח מיבעי - תיקו.

מרב: זו כר"ע: שאין קדושין תופסין בלאוין ד'לא יבנה',

אבל לחכמים: יש אחר חליצה כלום ואף שזיקה פקעה, חל קידושין סתם.

והך דלר"ע נתן גט נאסרה, 'לא יוכל בעלה.. אשר שלחה' - אסמכתא.

תנ"ה, אמר רבי: כ"ז לר"ע שחלוצה כערוה, אבל חכ"א: חל אחריה,

ואני אומר: רק בקדשה לשם אישות, אבל לשם יבמות אין אחריה.

בהו"א: כעודר בנכסי גר וסבור ששלו, שלא קנה.

ודחינו: שם לא כיון לקנות, אבל כאן דומה לסבור של גר אחר.

א. אלא לאביי: באמר התקדשי במאמר יבמין, לרבי מאמר דבוק בזיקה ומועילה זיקה לו, וכעת פקעה זיקה וא"א לומר כך, ורבנן פליגי.

ב. לרבא בזה לכו"ע חל, אלא: בהתקדשי בזיקת יבמין, לרבי 'יש זיקה'

וכעת פקעה וא"א לומר כך, ולרבנן 'אין זיקה' וחל כמו מעיקרא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום