יבמות דף נד עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולא בנתקשה לאשתו ונפל מהגג ונתקע בה - דלא קנה לא כיון לביאה.

אלא שנתכוין לאשתו, ותקפתו יבמתו, ודר"ח: בתקפום גויים.

המקור מהפסוקים

'יבמה יבא עליה' - אפי' שוגג ומזיד ואונס, דלמצוה - מ'אם לא יחפוץ'.

'ולקחה' - לשלא כדרכה דקנה, ולמצוה בכדרכה - מ'להקים.. שם'.

'ויבם' - ביאה, ולא כסף ושטר, 'ויבמה' - בעל כרחה.

ושאמר ר"י: ישן לא קנה - ד'יבמה יבא עליה', עד שמכוין לביאה.

והך דבין ער בין ישן - במתנמנם, וכן בין ערה בין ישנה [אפי' לגמרי].

ושאמר רבה: נפל מגג ונתקע, חייב בד' דברים, היינו דבושת לא.

רבא: נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו - לא קנה,

לבהמה והטיח ביבמתו - קנה, דמכוין לשם ביאה בעולם.

מנין להעראה מן התורה שחייב בכל העריות

בהו"א: בנדה כתיב 'אשה דוה.. מקורה הערה', ובאשת אח כתיב 'נדה היא',

ובאחות אביו ואמו כתיב 'וערות אחות אמך ואחות אביך.. את שארו הערה'.

ודחינו: מנדה - מה לה מטמאה בועלה, מאשת אח - בידו לרבות,

מאחות אב ואם - איסור הבא מאליו.

מאשת אח ואחות.. - אסורין משום שאר, מנדה ואחות.. - בא מאליו, מנדה ואשת אח - אין אוסרן מתירן כשמת, ואשת איש מנ"ל?

אלא לר' יונה: 'אשר יעשה מכל התועבות.. ונכרתו' הוקשו כולם לנדה.

ו'נדה' דאשת אח: ליבמה שאסורה בחיי בעלה על האח, אף שנתגרשה,

דהו"א לאחר מיתתו מצוה - בחייו רשות או לאו הבא מכלל עשה, קמ"ל 'נדה' - כנדה, אף שיש לה היתר, בשעת איסור כרת.

ו'העראה' דאחות אב ואם: אם אינו ענין, תנהו ענין להעראה דבהמה.

'אחות אב ואחות אם' מנין שבין מהאב בין מהאם

כתיב [באחרי]: 'ערות אחות אביך לא תגלה', והסתפקנו: אם בין מהאב בין מהאם - כאחותו, או מהאב ולא מהאם - כדודתו [אשת אח אביו]:

האם דומה לאחותו - ששניהם איסור הבא מאליו ולא ע"י קידושין,

או דומה לדודתו - ששניהם קרובי האב, ולא קרובי עצמו.

קמ"ל [בקדושים]: 'ערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה' - בין מהאב בין מהאם, וה"א רק אחות אב - דיש חייס, או רק אחות אם - דודאית, צריכא.

'אחותו' שמאב ומאם מפורש, 'דודתו' מנין מאב ולא מאם?

כתיב: 'ערות דודו גלה', ונלמד בגז"ש מ'או דודו או בן דודו יגאלנו',

ושם מאב ולא מאם - ד'ממשפחתו' ומשפחת אם אינה משפחה.

'אחות אשתו' מנין שבין מהאב ובין מהאם

הסתפקנו: אם מאב ומאם - כאחותו, או מאב ולא מאם - כדודתו:

האם דומה לאחותו - ששניהם קרובי עצמו, ולא קרובי האב,

או דומה לדודתו - ששניהם ע"י קידושין, ולא בא מאליו.

אלא: נלמד מאשת אח, ששניהם קרובי עצמו וע"י קדושין.

ו'אשת אח' גופיה, מנין שבין מן האב ובין מהאם

כתיב [באחרי]: 'ערות אשת אחיך לא תגלה', והסתפקנו: כנ"ל באחות אשתו, קמ"ל סיפא דקרא: 'ערות אחיך היא' - בין מן האב בין מן האם.

ויקשה: שמא לאסור אשת אח שאין לה בנים בחיי בעלה וגירשה, ותירץ: מדר"ה נפקא [מ'נדה היא' דכתיב בקדושים באשת אח].

ויקשה: שמא לאסור שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה,

דהו"א קרא, 'אין בנים אסורה לעלמא - יש לה מותרת לעלמא',

או 'אין בנים מצוה - יש בנים רשות או לאו הבא מכלל עשה'!

ותירץ: מקרא [דקדושים] נפקא 'ערות אחיו גלה'.

ואין לומר מעתה: אא"ח מאם כמאב, דלאחר מיתתו מותרת רשות,

- 'ערות אחיך היא' בהוייתה תהא.

דרשות שאר פסוקים שבפרשת עריות

'אחותו' שכתוב כרת: לרי"ו: כולם בהעלם אחד, חייב על כל אחת,

ולרי"צ: לדון בכרת ולא במלקות, ולחלק - מ'אל אשה בנדת טומאתה'.

ב'אשת אח' ערירים יהיו, וב'דודתו' ערירים ימותו:

יש לו בנים קוברן, אין לו בנים הולך ערירי הנולדים ימותו, וצריכא.

מנין להעראה כגמר ביאה, בשאר מקומות שבתורה

בחייבי לאוין: גלי 'שכבת זרע' בשפחה חרופה - שאר לאוין בהעראה.

בחייבי לאוין דכהונה: 'קיחה קיחה' מאחותו [כרת].

בחייבי עשה: 'ביאה ביאה' מממזר [לאו].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום