יבמות דף סה עמוד ב
פרק שישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ג. הוא אומר: הפלת בתוך עשר, והיא אומרת: לא הפלתי -
נאמנת [ויוציא], דאשה לא תחזיק עצמה בשקר, כעקרה.
ד. הפילה, ושוב והפילה, ושוב - הוחזקה לנפלים.
ה. הוא אומר: הפילה שנים, והיא אומרת: שלש -
נאמנת, אשה לא תחזיק עצמה בשקר, כמפלת.
א. האיש מצווה על פריה ורביה, ולא האשה,
ריב"ב: על שניהם אומר: 'ויאמר להם א-להים פרו ורבו'.
טעם ת"ק: א. '..ומלאו את הארץ וכבשה' [חסר] - איש שדרכו לכבוש.
ב. 'אני א-ל ש-די פרה ורבה', ולא 'פרו ורבו'.
• ראמראב"ש: מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע.
רבי אבא: חובה, ד'אל תוכח לץ'.
• ראמראבר"ש: מותר לשנות בדבר שלום, ד'אביך צוה..'.
ר' נתן: מצוה, ד'ויאמר שמואל איך אלך.. ואמרת לזבח לה' באתי'.
• גדול השלום שאף ה' שינה בו, היא - 'ואדוני זקן', וה' - 'ואני זקנתי'.
פסק ההלכה
רי"ו וריב"ל: חד: הלכה כריב''ב, וחד: אין הלכה כריב"ב.
ומוכיח דרי"ו 'אין הלכה': שאמרו משמו הלכה, והחזירו ר"א ור"א פניהם!
ומוכיח להיפך: מעשה לפני רי"ו שהאשה תבעה, ואמר יוציא בכתובה,
ודחה: יתכן שלא מיפקדא, ומ"מ יוציא - 'בבאה מחמת טענה'.
כאותה שבאה לפני ר"א ואמרה לו: 'בזקנותה מה יהא עליה'?
ואותה שלפני ר"נ, ואמרה לו: 'איני צריכה מקל, ומעדר לקבורה'? בן,
ואמרו: בכה"ג ודאי כופין אף שאינה מצווה.
• אשת ר"ח היה לה צער לידה, שינתה בגדיה ובאה לפניו, ושאלה,
אשה מצווה? וא"ל לא, שתתה סם עקרים, לסוף גילתה לו,
א"ל מי יתן והיית יולדת עוד תאומים - שיהודה וחזקיה תאומים,
[- אחד נגמר לסוף ט', והשני בתחילת ז'], פזי וטוי תאומות.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום