יבמות דף סט עמוד ב

פרק שביעי

כיצד? ישראל שבא על בת כהן – תאכל בתרומה,

עיברה - לא תאכל, נחתך העובר במעיה - תאכל.

כהן שבא על בת ישראל - לא תאכל,

עיברה - לא תאכל, ילדה - תאכל, נמצא כח בן גדול משל אב!

העבד פוסל משום ביאה, ואינו פוסל משום זרע.

כיצד? בת ישראל לכהן, בת כהן לישראל, וילדה בן,

הלך הבן ונכבש על השפחה וילדה בן - הרי זה עבד!

היתה אם אביו בת ישראל לכהן - לא תאכל בתרומה,

בת כהן לישראל - תאכל בתרומה.

ממזר פוסל ומאכיל.

כיצד? בת ישראל לכהן, בת כהן לישראל, וילדה בת,

הלכה הבת ונישאת לעבד או לגוי וילדה בן - הרי זה ממזר!

היתה אם אמו בת ישראל לכהן - תאכל בתרומה,

בת כהן לישראל - לא תאכל בתרומה.

כיצד? בת כהן לישראל, וילדה בת,

הלכה הבת וניסת לכהן וילדה בן - הרי זה ראוי להיות כהן גדול משמש ע"ג המזבח - מאכיל את אמו ופוסל אם אמו;

וזאת אומרת: 'לא כבני כ"ג, שהוא פוסלני מן התרומה'!

כדת"ר: שוטה וקטן שמתו - נשותיהן פטורות מחליצה וייבום.

ויקשה: ליחוש שמא עיברה, כדחששו ב'גיטך שעה אחת קודם מיתתי'!

ותירץ: בנישואין חששו אף בביאה אחת ב'החליפו' ולא בזנות דמהפכת.

והך דבת כהן לישראל ומת, אוכלת בתרומה מיד ולא חוששים,

- טובלת ואוכלת עד ארבעים יום, דעובר מיא בעלמא.

רבא: מסתבר דרב בחשודה מהעולם, אבל לא - מייחסים אליו.

וראיה ממשנתינו: ילדה - תאכל, ובחשודה ממנו [ובא עליה] בלבד,

ואף ששניהם 'איסור' מייחסים אליו, כ"ש כשרק אליו היתר!

דחה אביי: שמא ממזר, מדהפקירה עצמה לארוס הפקירה לעולם,

ומשנתינו בששניהם חבושים בבית האסורין.

ב. א"ד: בבא עליה [ולא חשודה מעלמא] לכו"ע מייחסים אליו,

וחלקו [רב ושמואל] בארוסה שעיברה.

רבא: מסתבר דרב בחשודה רק מהעולם, אבל חשודה גם ממנו מייחסים אליו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום