יבמות דף ע עמוד ב

פרק שמיני

ונחשב 'מופנה מב' צדדין' - דשדי חד על למד וחד על מלמד.

ולא למדים מפסח ד'אונן אסור' - ד'וכל זר', זרות ולא אנינות.

א. ומסתבר ערלות דמרובה א. מחוסר מעשה, בגופו, ב. כרת,

ג. לפני הדבור, ד. מילת זכריו ועבדיו מעכבת.

מאנינות דמועט א. כל שעה, ב. אנשים ונשים, ג. אין בידו לתקן.

ב. ערלות כתיב בפסח, אבל אנינות - פסח עצמו למד ממעשר.

ולא למדים מפסח ד'מילת זכריו ועבדיו מעכבים אותו' -

'ומלתה אותו [העבד], אז יאכל [האדון] בו' - ולא מעכבת בתרומה.

א. ומסתבר ערלות שלו דמרובה א. מעשה בגופו, ב. כרת,

ממילת זכריו ועבדיו דמועט א. בכל שעה.

ב. ערלות עצמו ודאי עדיפה לעכב מערלות אחרים.

'כל ערל לא יאכל בו' - אבל אוכל במצה ומרור.

'כל בן נכר לא יאכל בו' - אבל אין משומדות פוסלת במעשר.

וצריך שניהם: 'ערל' אף שליבו לשמים, ו'בן נכר' אף דלא מאיס.

'ממנו ממנו ממנו' - לכדרב"י [לקמן].

לר"ע: 'איש איש' לרבות ערל, ולא אונן ד'וכל זר', זרות ולא אנינות.

א. ומסתבר ערלות דמרובה מאנינות, וכנ"ל.

ב. 'איש איש' - דבר שבאיש ולא באשה זה ערלות.

ולר"ע: 'תושב ושכיר' - לגר שמל ולא טבל, וקטן שנולד מהול.

ולר"א: 'איש איש' - דברה תורה כלשון בני אדם.

אבעיא: קטן פחות מח' ערל לסוכו בשמן תרומה? ערלות שלא בזמנה.

ומוכיח: אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשיה, ועבדיו בשעת אכילה,

ת"ל 'אז אז' ליתן של זה בזה, ולהיפך.

מובן עבדיו בשעת אכילה ולא עשיה - שקנאם בין עשיה לאכילה,

אבל זכריו - רק בנולדו ביניהם, וערלות שלא בזמנה מעכבת.

א. ודחינו: שחלצתו חמה ביניהם, וממתין שבעה מעת לעת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום