יבמות דף ע עמוד א

פרק שמיני

וראיה ממשנתינו: ילדה - תאכל, ולא בחשודה רק ממנו דפשיטא!

דחה אביי: שמא ממזר, ומשנתינו כשאינה חשודה כלל [ובא עליה].

ממזר פוסל ומאכיל. 'וזרע אין לה' - עיין עליה, אף זרע פסול.

וזרע זרעה - פשיטא דבני בנים כבנים.

וששנינו, דמעבד וגוי הולד ממזר: לכאורה כר''ע דיש ממזר מלאוין,

ודחה רי"ו: דמודו רבנן בגוי ועבד על בת ישראל הולד ממזר.

הריני כפרת בן בתי 'כוזא' [ממזר] שמאכילני בתרומה,

ואיני כפרת בן בתי 'כדא' [כה"ג] שפוסלני מן התרומה.

פרק שמיני - הערל

הערל וכל הטמאים - לא יאכלו בתרומה,

נשיהן ועבדיהן - יאכלו.

פצוע דכא וכרות שפכה - הן ועבדיהן יאכלו, ונשיהן לא,

ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא.. - יאכלו.

איזהו פצוע דכא? שנפצעו הביצים שלו, ואפי' אחת מהן,

וכרות שפכה? שנכרת הגיד, נשאר מהעטרה כחוט השערה- כשר.

לר' אליעזר: מ'תושב ושכיר' שבפסח - ערל אסור בו,

אף 'תושב ושכיר' שבתרומה - ערל אסור בו.

לר' עקיבא: 'איש איש' [האמור בתרומה] - לרבות הערל.

וצ"ל לר"א: ש'תושב ושכיר' 'מופנה', ולא דתרומה - דצריך שניהם,

אלא דפסח - דאי לגופיה למה שיפטר מפסח אם רבו לא קנאו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום