עבודה זרה דף כג עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
וא"א דרק כאן חלקו רבנן אר"א - אלא בפרה דדמיה יקרין, אבל בשאר קרבנות מודו לו
ואלא הא דתניא: לוקחין מהן בהמה לקרבן, מני? לא ר"א ולא רבנן!
ועוד, תניא בהדיא: מה הקשו רבנן לר"א 'כל צאן קדר יקבצו לך יעלו על רצון מזבחי'.
- ע"כ לא פליגי אלא בחששא, אבל היכא שודאי רבעה פסלה,
ואין להוכיח דש"מ דפרה קדשי מזבח היא, דאי בדק הבית, מי פוסלת בה רביעה דשאני פרה, דחטאת נקראת
והך דתיפסל ביוצא דופן ומאידך תניא: הקדישה ביוצא דופן - פסולה, ור"ש מכשיר!
וא"א לומר דר"ש לטעמו דיוצא דופן ולד מעליא הוא, כרי"ו: מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש!
אלא שאני פרה, הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה וע"ז נמי פוסל בה, ד'כי משחתם בהם מום בם',
ותנדר"י: כל מקום שנא' 'השחתה' אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה
דבר ערוה – ד'כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ',
עבודה זרה- ד'פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל',
ופרה נמי הואיל ומום פוסל בה, דבר ערוה ועכו"ם פוסלת בה.
• גופא, תני שילא: מ"ט דר"א: 'דבר אל בני ישראל ויקחו' - ואין העובדי כוכבים יקחו.
והא ד'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה' – לא אמרי' ולא עכו"ם
כדאריא"ש שאלו את ר"א: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עכו"ם אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד בששים[שמונים] רבוא שכר, והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו ולא צערו!
- אבני שהם הפסיק הענין. והדר ערביה ואבני מילואים
ועוד, קתני סיפא: לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו, נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפדתי בשביל אבא! התם על ידי תגרי ישראל זבון.
והך דר"א התיר לקחת פרה מן העכו"ם [רמץ או נתינא] התם ישראל משמרין אותה משעה שנולדה ור"א
והך דר"א תרתי אית ליה, קיחה, וחייש נמי לרביעה.
• אמר מר: ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה.
ולא חיישי שרבעו את אמא כשהיתה מעוברת:דרבא: וולד הנוגחת אסורה - היא וולדה נגחו, וולד הנרבעת אסורה - היא וולדה נרבעו! אימא: ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה.
ולא חיישי שעקרו לאמא מעיקרא! דתנן: כל הפסולין לגבי מזבח - ולדותיהן מותרין, ותני עלה: ר"א אוסר
ואפ'י לרבא מר"נ: מחלוקת כשנרבעו כשהן מוקדשין, אבל כשהן חולין - דברי הכל מותרין,
ולרהב"ח מרב"נ: מחלוקת - כשנרבעו כשהן חולין, אבל כשהן מוקדשין - דברי הכל אסורין,
- אימא: ישראל היו משמרין אותה לאמא משעה שנוצרה.
ולא חיישי שמא רבעוה לאמא דאמא דכולי האי לא חיישי
• אמר מר: ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה.
מר"כ: כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר.
ודמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה. ושאני דידהו דכר"כ במוחזקת
יתיב ר' אמי ורי"צ בפתח ביתו פתח חד מהם: וכן היה ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן;
פתח האחר ושאל מה הקשו חברים לר"א 'כל צאן קדר יקבצו לך וגו'!
אמר להן ר"א: כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא.
רב יוסף: ד'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו'. ולא רק מעבודת כוכבים ד'לעבדו שכם אחד'
רב פפא מתני הכי. ור'ז מתני הכי, ותרוויהו אמרי: וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות,
והקשו חברים לר"א מהך ד'כל צאן קדר יקבצו לך וגו'!
ר"א: כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא; ד'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה'.
והקשה רב יוסף מהך דשמא מעבודת כוכבים וענהו אביי ד'לעבדו שכם אחד כתיב'.
והך ד'ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות' הרי שמקבלים בהמות -קודם מתן תורה שאני.
והך ד'ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים' - יתרו נמי קודם מתן תורה הוה.
ולמ"ד ישראל אחר מ"ת היה – צ"ל דיתרו קנה מישראל
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום