עבודה זרה דף ל עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ונהרדעי אמרי: אפי' אחר ג' ימים חיישי לגילוי מ"ט דזימנין מיקרי שתי.

• ת"ר: יין תוסס אין בו משום גילוי. וכמה תסיסתו- ג' ימים.

השחלים אין בהם משום גילוי, ובני גולה נהגו בהן איסור. אבל ביש בהם חומץ מיגרי בהו

כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור. ואי אית ביה נקורי חיישינן.

רחבר"א משמואל: מי טיף טיף אין בו משום גילוי. ודווקא במטפטפים בתדירות טיפה אחר טיפה

רחבר"א משמואל: פי תאנה אין בו משום גילוי.

וכההיא דר"א: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר: 'שומר פתאים ה'.

ר"ס מרי"ה דרומא, שלשה מיני ארס הן: של בחור שוקע, של בינוני מפעפע, ושל זקן צף.

למימרא דכל שמזקין נכחש חילו, והך דשלשה כל זמן שמזקינין גבורה מתוספת בהן, אלו הן: דג, נחש, וחזיר!

- כח מוסיפים אבל הארס נחלש.

של בחור שוקע הלכתא- דתניא: חבית שנתגלה, אע"פ ששתו ממנה תשעה ולא מתו לא ישתה ממנה עשירי,

מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו ושתה עשירי ומת; ארי"ר: זהו שוקע.

וכן אבטיח שנתגלתה, אע"פ שאכלו ממנה ט' בני אדם ולא מתו - לא יאכל ממנה עשירי,

מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו ואכל עשירי ומת; א"ר: זהו שוקע.

• ת"ר: מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברה"ר, ולא ירביץ בהן את הבית, ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו, ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו;

אחרים אומרים[ת"ק]: מקום שיש שריטה בבשר- אסור[שנופל ומתעכב שם], אין סירטא מותר.

- איכא בינייהו: גב היד וגב הרגל ורימון הפנים שתחת העיניים - ואין סדק.

• לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו.

והך דמשקהו לבהמת עצמו מיירי בחתול,

אבל לחתול חבירו לא כיון שקודם מוכחש ואח"כ מתחזק ופעמים שירצה למכור ונמצא מפסידו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום