עבודה זרה דף עד עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

גת של אבן שזפתה עכו"ם - מנגבה והיא טהורה;

ושל עץ - רבי אומר: ינגב, וחכ"א: יקלוף את הזפת;

ושל חרס, אף על פי שקלף את הזפת - הרי זו אסורה.

רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא. וקמ"ל דלא אמרי' אורחא דמילתא תני

א"ד מרבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב.

וקמ"ל דלא אמרי אורחא דמילתא קתני,

ר''ח לרב: לילך עם אותו שבא לפניו לטהר גיתו - וראה שלא יצעקו עלי בבימ"ד אח"כ, הלך וראה שהיה חלק ביותר אמר זה וודאי בניגוב סגי, ובזמן שהלך ובא ראה סדק מתחתיו וראה שהיה מלא ביין אמר זה לא מספיק לו בניגוב, אלא בקילוף,

והיינו שאמר לי חביבי [דודו ר''ח]: ראה שלא יצעקו עלי בבימ"ד

ת"ר: הגת והמחץ והמשפך של נכרי רבי מתיר בניגוב, וחכמים אוסרין;

ומודה רבי בקנקנים של עכו"ם שהן אסורין, דזה מכניסו בקיום וזה אין מכניסו בקיום;

ושל עץ ושל אבן ינגב, ואם היו מזופפין - אסורין.

והך דתנן: גת של אבן שזפתה עכו"ם - מנגבה והיא טהורה!

מתניתין - דלא דרך בה, ברייתא - דדרך בה.

והך דתנן של חרס, אף שקלף את הזפת הר"ז אסורה!

אמר רבא: סיפא דמתני' אתאן לרבנן.

כדי להכשיר הגת הרתיחוה במים רותחין

רבא כששלח כדים להרפניא, הפכם על פניהם וחותם עליהם השק מלמעלה והיינו חותם בתוך חותם

דס"ל כל דבר שמכניסו לקיום, אפילו לפי שעה - גזרו בו רבנן.

• במה מנגבן?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום