בבא בתרא דף ח עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רנב"ח: הטיל מס על רבנן,
וא"ל רנב"י - עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי.
אדאורייתא- אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע אפי' בשעה 'שאַף חֹבֵב עַמִּים - 'כָּל קְדֹשָׁיו יהיו בְּיָדֶךָ'. 'וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ' אלו ת"ח שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. 'יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ' - לישא וליתן בדבורותיו של מקום.
אדנביאי ד'גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים',
עולא: פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו 'עתה אקבצם', ואם מעט מהם 'יחלו ממשא מלך ושרים'.
אדכתובי, ד'מנדה- מנת המלך, בלו- כסף גולגלתא, והלך ארנונא, לא שליט למרמא עליהם'
הטיל מס כריית מים על יתומים קטנים,
א"ל רשבדר"א: שמא לא ימצא מים ויתמי לאו בני מחילה, ענהו שאם לא ימצא יחזיר
אר"י: לשערי העיר הכל, ואפי' מיתמי, אבל רבנן א"צ שמירה
לכריית בורות מים הכל, ואפי' מרבנן רק ע"י פועלים,
רבי פתח אוצרות בשני בצורת,
אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו. שלא יהא על חשבון ת''ח
דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס, א"ל: רבי, פרנסני א"ל: בני, קרית? א"ל: לאו. שנית? א"ל: לאו. א"כ במה אפרנסך? א"ל: פרנסני ככלב וכעורב, פרנסו. ואחר שיצא, הצטער רבי 'אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ',
אמר לפניו רשב"ר: שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו? בדקו וכן מצאו אמר רבי: יכנסו הכל.
ורבי לטעמיה: דאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ. כאותו מס שהטילו על טבריה ולא הסכים רבי שיטילו על רבנן וא"ל שיצאו ויצאו חצי וירד המס בחצי, וכן היה עם החצי השני ונשאר רק הכובס, והטילו עליו הכל וכשעזב פקע הקנס.
א"ר: ראיתם, שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ.
א. וכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר וכו'.
והך ד'החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהן הן בסקילה וממונן פלט,
ואם נשתהו שם שלשים יום - הן בסייף וממונן אבד!
- רבא ל"ק: הא לבני העיר [י"ב חודש] הא ליושבי העיר [ל' יום]
כדתניא: המודר הנאה מאנשי העיר,
כל שנשתהא שם י"ב חדש אסור ליהנות ממנו, פחות מכך מותר
המודר הנאה מיושבי העיר,
כל שנשתהא ל' יום - אסור ליהנות ממנו, פחות מכך- מותר
ואף דתניא 'ל' יום - לתמחוי, ג' חדשים - לקופה, ו' - לכסות, ט' לקבורה, י"ב - לפסי העיר
- מתני די"ב חדש - לפסי העיר.
וארי"ו הכל לפסי העיר ואפי' מיתמי, אבל לא רבנן דא"צ שמירה.
ב. ר'פ: לחומה, ולפרש, ושומר כלי זיין- אפי' מיתמי, אבל רבנן א"צ שמירה.
כללא דמילתא: כל דבר דיש לו הנאה ממנו- אפילו מיתמי.
ג. רבה: הטיל צדקה איתמי דבר מריון, כדי להחשיבם
ולא חלק ארשב'י דאין פוסקין איתמי אפי' לפדיון שבוים
ד. איפרא הורמיז אם דשבור מלכא, שלחה ארנק לרב יוסף אמרה שיהיה למצוה רבה. ועיין רב יוסף ועיין מהי מצוה רבה?
א"ל אביי מדתני רשב"י דאין פוסקין צדקה על היתומים אף לפדיון שבוים,
ש"מ פדיון שבוים מצוה רבה היא.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום