לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא בתרא דף י עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ה. ריב"ל: כל הרגיל לעשות צדקה - זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה. בעלי חכמה ד'ימצא חיים'. בעלי עושר 'צדקה'. בעלי אגדה, ד'וכבוד' והתם 'כבוד חכמים ינחלו'.

ו. תניא מר"מ: יש לבעל הדין להשיבך: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן? אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

כך שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע:

אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם?

א"ל ר"ע: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

א"ל: אדרבה זו שמחייבתן לגיהנם!

אמשול לך משל לה"ד למלך ב"וד שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: 'כי לי בני ישראל עבדים'!

א"ל ר"ע: אמשול לך משל לה"ד למלך ב"וד שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: 'בנים אתם לה' אלהיכם'.

א"ל: אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום!

א"ל, הרי הוא אומר: הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, אימתי עניים מרודים תביא בית? האידנא, ואמר: הלא פרוס לרעב לחמך.

ז. דרש ר"י בר"ש: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה, כך חסרונותיו קצובין מר"ה

זכה - הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה - ועניים מרודים תביא בית.

כבני אחות ריב"ז שראה בחלום שצריכים ליחסר שבע מאות דינרים כפם לצדקה ונשאר י"ז דינרים, ובעיו"כ לקחום לבית הקיסר

וא"ל ריב"ז שלא יפחדו שיקחו מהם רק י"ז דינרים שכן ראה בחלום, ומה שלא אמר להם מראש- כדי שיעשו מצווה לשמה.

ח. מעשה שר"פ עלה במדרגה וכמעט נפל, ואמר דאילו היה מת היה מתחייב 'שונאו' כמחלל שבת ועובד ע"ז

א"ל חב"ר: שמא עני בא לידך ולא פרנסתו דריב"ק: כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז ד'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל', והתם: 'יצאו אנשים בני בליעל', מה להלן אף כאן ע"ז.

ט. ראבר"י: כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ופרקליטין גדולין בין ישראל לאביהן שבשמים, ד'כה אמר ה' וגו' את החסד ואת הרחמים, חסד - זו גמ"ח, רחמים - זו צדקה.

י. ר"י: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה,

דשמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות.

עשרה דברים קשים נבראו בעולם:

הר קשה - ברזל מחתכו, ברזל קשה - אור מפעפעו, אור קשה מים מכבין אותו, מים קשים - עבים סובלים אותן, עבים קשים - רוח מפזרתן, רוח קשה - גוף סובלו, גוף קשה - פחד שוברו, פחד קשה - יין מפיגו, יין קשה - שינה מפכחתו, ומיתה קשה מכולם - וצדקה מצלת מן המיתה, ד'וצדקה תציל ממות'.

יב. ר"ד ברבי ינאי: בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"וד, אדם מביא דורון גדול למלך - ספק מקבלין ספק אין מקבלין אותו הימנו, ואת"ל מקבלים ספק רואה ספק אינו רואה פני המלך. והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה ד'אני בצדק אחזה פניך וגו',

יג. ר"א ד'אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ'.- שנותן פרוטה לעני ואח"כ מתפלל

יד. ארנב"י: 'אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ' אלו ת"ח שמנדדין שינה מעיניהם בעוה"ז והקב"ה משביען מזיו השכינה לעוה"ב.

טו. רי"ו: 'מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל'- אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול, עבד לוה לאיש מלוה.

טז. מרי"ו: 'לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות', וכתיב: 'לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת' - שתי צדקות הללו

אחת שמצילתו מדין גיהנם זו שכתוב בה 'יום עברה היום ההוא'.

ואחת שמצילתו ממיתה משונה- נותנה וא"י למי [לאפוקי מדמ"ע], נוטלה וא"י ממי [לאפוקי מדר"א] לכך יתן לארנקי של צדקה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום