בבא בתרא דף יא עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כג. תניא: אמרו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה, פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת, אמרה לו: רבי, פרנסני! א"ל: העבודה שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו: רבי, אם אין אתה מפרנסני, הרי אשה ושבעה בניה מתים! עמד ופרנסה משלו.

לימים חלה ונטה למות, אמרו מלאכי השרת: רבש"ע, אתה אמרת: כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו? מיד קרעו לו גזר דינו. והוסיפו לו עוד כ''ב שנה

כד. ת"ר: מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת,

וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו: אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם!

א"ל: אבותי גנזו למטה,

ואני גנזתי למעלה, ד'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף'.

אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו,

ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, ד'צדק ומשפט מכון כסאך.

אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות,

ואני גנזתי דבר שעושה פירות, ד' כי פרי מעלליהם יאכלו

אבותי גנזו אוצרות ממון

ואני גנזתי אוצרות נפשות, ד'פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם.

אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, ד'ולך תהיה צדקה'.

אבותי גנזו לעוה"ז,

ואני גנזתי לעולם הבא, ד'והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך.

ב. ואם קנה בה בית דירה - הרי הוא כאנשי העיר.

הך דרשב"ג ד'אם קנה בה קרקע כל שהוא - הרי הוא כאנשי העיר.

והך דרשב"ג: דאם קנה שם קרקע הראויה לבית דירה הרי הוא כאנשי העיר

תרי תנאי ואליבא דרשב"ג

אין חולקין את החצר עד שיהא ד' אמות לזה וד' אמות לזה.

ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה.

ר"י: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה.

ולא את הגינה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה.

ר"ע: בית רובע.

ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, ולא את בית השלחין - עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה.

זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו - חולקין, ואם לאו - אין חולקין.

אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים,

אבל בזמן ששניהם רוצים - אפי' פחות מכאן יחלוקו.

וכתבי הקדש, אע"פ ששניהם רוצים - לא יחלוקו.

ד. חצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה.

מרי"ו: ד' אמות שאמרו, חוץ משל פתחים. ותנ"ה דבעי' שמונה אמות

ואיכא דרמי ותירצו הכי

חצר איך מתחלקת

ר"ה: חצר מתחלקת לפי פתחיה.

ור"ח: נותנין ד'א לכל פתח ופתח, והשאר חולקין בשוה. ותניא כמותו

תניא לזה פתח רחב ח' אמות - נוטל ח' אמות, כנגד הפתח וד' אמות בחצר.

היינו ח' אמות באורך החצר [כנגד הפתח] וד' אמות ברוחב החצר.

אמימר: פירא דסופלי [חפירה לגרעיני תמרים מאכל בהמה] - יש לו ד' אמות לכל רוח.

אבל אם מייחד לזה פתח יש לו רק ד"א כנגד פתחו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום