בבא קמא דף מח עמוד ב

פרק חמישי

רבא: דווקא שהבאיש מגופו, אבל מריחו פטור דגרמא בעלמא הוא,

[אבל אחר נפילה: לשמואל: פטור דכל תקלה בור הוא, ולרב: דאינו בור עד שיפקיר חייב]

א. רב: במועד ליפול על בנ''א בבורות. ואינו בר קטלא שראה ירוק ונפל

ב. שמואל: הא מני ריה"ג: דתם - משלם חצי כופר וה"נ מתני'.

ג. עולא: ריה"ג, כר"ט: דקרן בחצר הניזק נ''ש משלם, ה"נ כופר שלם משלם.

לעולא: היינו דתני: היה אביו או בנו לתוכו,

ולשמואל: אביו או בנו-אורחיה דמילתא תני [ואפי' אחר].

איתמר: רב: הלכתא כת"ק, ושמואל: הלכתא כרבי.

• ת"ר: כנוס שורך ושמרו - הזיק חייב, הוזק פטור.

כנוס שורך ואני אשמרנו - הוזק חייב, הזיק פטור.

מרישא משמע: דבסתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור, שמקבל שמירה.

ומסיפא משמע: דבסתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר, שלא מקבל שמירה

א. ר' אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו.

ב. רבא: כולה רבנן היא, איידי דנסיב רישא שמרו, תנא סיפא ואני אשמרנו.

ג. ר"פ: כולה רבי היא, וס"ל כר"ט דקרן בחצר הניזק - משלם נ''ש.

הלכך: א"ל שמרו - לא מקנה לו מקום בחצר, והו"ל קרן בחצר הניזק,- נ''ש.

לא א"ל שמרו הקנה לו מקום בחצר, והו"ל קרן בחצר השותפין- ח''נ

שור שהתכוין לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות.

ואדם שהתכוין לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות.

כיצד משלם דמי ולדות?

שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה, וכמה משילדה.

ארשב"ג: א"כ, משהאשה יולדת משבחת!

אלא, שמין הולדות כמה הן יפין ונותן לבעל, ואם מת ליורשיו.

היתה שפחה ונשתחררה או גיורת - פטור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום