בבא קמא דף מה עמוד א
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ת"ר: שור שהמית, עד שלא נגמר דינו, מכרו מכור, הקדישו מוקדש, שחטו בשרו מותר, החזירו שומר לבית בעליו - מוחזר.
משנגמר דינו, אינו מכור, ואינו מוקדש, שחטו - בשרו אסור,
החזירו שומר לבית בעליו ת''ק: אינו מוחזר. ר' יעקב: מוחזר.
לימא חלקו: האם אומרים באיסורי הנאה הרי שלך לפניך. שלת''ק לא אומרים.
דחה ר"ה: לכו''ע: אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך, דא"כ נחלק בחמץ בפסח!
וכאן נחלקו: לרבנן: גומרין דינו של שור רק בפניו, דא"ל: אי אחזיר לך היה בורח
לאגם עכשיו שהתפסת לשור בידי אין יכול לבוא בדין עמו.
ולר' יעקב: גומרין דינו של שור שלא בפניו, דא"ל: סוף סוף היו גומרים לדין
לרבנן: 'וגם בעליו יומת' כמיתת הבעלים דבפניהם כך מיתת השור דבפניו,
ור' יעקב: בעלים בני טענה נינהו, שור אינו 'בר טענה'.
א. מסרו לשומר חנם ולשואל כו'.
ת"ר: ארבעה נכנסו תחת הבעלים, שומר חנם והשואל, ש''ש והשוכר.
הרגו, תמין - נהרגין ופטורין מן הכופר,
מועדין - נהרגין ומשלמין את הכופר,
וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו, חוץ משומר חנם.
ומיירי: בשמר שמירה פחותה, ש'ח כלתה שמירתן, והנך לא כלתה שמירתן
א. וכר"א: דאין לו שמירה אלא סכין, ולענין שוכר סבר כר"י, דשוכר כש"ש.
ב. אביי: לעולם כר"מ וכדמחליף רב"א: שוכר כיצד משלם? ר"מ: כש"ש ר"י: כש"ח
א"ר אלעזר: מסר שורו לשומר חנם, הזיק - חייב, הוזק - פטור.
רבא: מדובר שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכיר בו שהוא נגחן,
וסתמא דמילתא, קיבל על עצמו שלא יזיק אחרים, אך לא העלה על דעתו שיבואו ויזיקו אותו.
קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק,
לר"מ: אחד תם ואחד מועד - חייב,
לר''י: תם חייב, ומועד פטור, דולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה
ר"א: אין לו שמירה אלא סכין.
טעם דר"מ: דסתם שוורים אינן בחזקת שימור,
ואמר רחמנא: תם ניחייב, דצריך שמירה פחותה,
הדר אמר רחמנא: ולא ישמרנו במועד, דצריך שמירה מעולה, נגיחה לתם נגיחה למועד.
ר"י סבר: סתם שוורים בחזקת שימור, אמרה תורה: תם נשלם, דצריך שמירה מעולה, הדר אמר ולא ישמרנו גבי מועד, דנעשה לו שמירה מעולה, הוי ריבוי אחר ריבוי, ולמעט, לשמירה מעולה. 'ולא ישמרנו' לזה ולא לאחר.
תניא ראב''י: אחד תם ואחד מועד ששמרו שמירה פחותה - פטור.
דס"ל כר"י: מועד בשמירה פחותה סגי, ויליף נגיחה לתם ונגיחה למועד.
ראב''א: ר"י: פטר רק צד העדאה שבו, אבל צד תמות במקומה עומדת.
• רב: מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.
שאז שייך צד תמות ומועדת אבל במועד לגמרי לא שייך צד תמות.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום