בבא קמא דף מד עמוד א

פרק רביעי

ודחי': דווקא אדם באדם שכן חייב בארבעה דברים, משא''כ בשור

- ת"ל: 'או בן יגח או בת יגח', לחייב על הקטנים כגדולים.

ואפי' בתם: כשם שכשחייב באיש ואשה לא חלקת בין תם למועד ה"נ בבן ובת

ועוד: דק"ו מאיש ואשה שהורע כוחן בנזקין.

ודחי': דאין דנין קל מחמור להחמיר,

ועוד: דאיש ואשה חייבים במצוות משא"כ בן ובת,

- לכך ת"ל: 'או בן יגח או בת יגח', נגיחה בתם במועד, נגיחה למיתה לנזקין.

שור שהתחכך בכותל ונפל על האדם, נתכוין להרוג את הבהמה והרג האדם, לכנעני והרג ישראל, לנפלים והרג בן קיימא - פטור.

לשמואל: פטור ממיתה וחייב בכופר, ולרב: פטור מזה ומזה.

ומועד להתחכך על בני אדם בכתלים להנאתו [ולכך אינו בר קטלא] וידעינן דמתחכך להנאתו מזה שאחר שנפל עדיין מתחכך בו,

ואכתי לאו צרורות הן - כדר"מ: דאזיל מיניה ומיניה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום