בבא קמא דף מא עמוד ב

פרק רביעי

ואין לומר: דדוקא צור דכעין סקילה הוא,- שלא כתוב בתורה דווקא סכין,

- דהא תנן: השוחט במגל יד, בצור, ובקנה - שחיטתו כשירה.

ואף: ד'לא יאכל' לאיסור אכילה והנאה,

'בעל השור נקי' לאסור אפי' את עורו בהנאה

ואפי' לתנאי: ר"א: דבעל השור נקי - למעט כופר.

'את בשרו' - את הטפל לבשרו והיינו עורו.

ותנא דידן: לא דרש 'את' כשמעון [נחמיה] העמסוני, דרש כל אתין שבתורה, כשהגיע ל'את ה' אלהיך תירא' פירש.

ואמר כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אקבל על הפרישה.

עד שדרש ר"ע: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.

ב. ת"ר: 'ובעל השור נקי'- ר''א אומר: נקי מחצי כופר.

א"ל ר"ע: והלא הוא עצמו משתלם רק מגופו, הביאהו לב"ד וישלם לך!

א"ל ר"א: רק כשהמית אדם ע"פ ע''א או ע''פ בעלים ואי''ז קנס דס"ל כופר כפרה

תניא אידך: א"ל ר"א: רק שנתכוון להרוג בהמה והרג אדם, למצרי והרג ישראל, לנפלים והרג בן קיימא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום