בבא מציעא דף כב עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ח. והך: הגנב והגזלן וירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן.

גזלן וירדן שרואם מתיאש, גנב היינו לסטים מזוין וב' סוגי גזלן

ט. והך: דשטף נהר קוריו עציו ואבניו ונתנו בתוך שדה חבירו – הא"ש, מפני שנתיאשו הבעלים.

היינו ביכול להציל ע"י הדחק דאי אין בעלים מרדפין הוי יאוש, ואי מרדפין אחריהם חייב להחזיר.

י. והך: כיצד אמרו התורם שלא מדעת תרומתו תרומה?

ירד לשדה חבירו ליקט ותרם שלא ברשות, אם חושש משום

גזל אין תרומתו תרומה, ואם לאו - תרומתו תרומה.

ואי בעה"ב מצאו וא"ל כלך אצל יפות מהן, אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה, ואם לא, לא.

ליקטו הבעלים והוסיפו עליהן בין כך ובין כך תרומתו תרומה.

מיירי בשעשאו שליח ולא אמר ממה, ולכך בנמצאו יפות תרומתו תרומה [ולא הוי שלא מדעת].

ד'גם אתם' לרבות שלוחכם, דלדעתכם. [וסתמא בבינונית]

אמימר ומ"ז ורב אשי הזדמנו לבוסתן דמב"א והאריס שם לפניהם תמרים ורימונים, אמימר ורב אשי אכלו, מר זוטרא לא אכל.

וכשבא מב''א שאל לאריס למה לא הבאת לרבנן מהטובים?

א"ל אמימר ורב אשי למ"ז: עכשיו תאכל שהרי נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה.. וענה מ"ז מרבא: לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד, דמצוה הוא, וניח"ל. אבל כאן יתכן שמשום שמתבייש אמר כן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום