בבא מציעא דף כד עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ריא"ש: בג' דברים רבנן משנים בדיבורם: מסכת, מיטה, ואושפיזא.

ונפק"מ: להחזיר להם אבידה בטביעות עין. שרק אם אנו יודעים בוודאות שאינו משנה אלא באותם ג' דברים מחזירים לו.

מ"ז חסידא: נגנב לו כוס כסף מהיכן שהתארח וראה לאחד מבי רב שניגב ידו בגלימת חבירו. אמר: זהו שלא אכפת לו מכסף חבירו, כפתו והודה

תניא מודה רשב''א: בכלים חדשים ששבעתן העין שחייב להכריז.

וכלים חדשים שלא שבעתן העין, שאינו חייב להכריז - כגון בדי מחטין וצינוריות, ומחרוזות של קרדומות.

כל אלו שאמרו אימתי מותרים - בזמן שמצאן אחד אחד,

אבל מצאן שנים שנים - חייב להכריז.

בדי- ענף, נקרא בדי שתולים בה מידי, כדתנן: עלה אחד בבד אחד.

וכן רשב"א: המציל מן הארי, הדוב, הנמר, הברדלס, ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר, המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה, ובכל מקום שהרבים מצויין שם - הא"ש, מפני שהבעלים מתיאשין מהן.

איבעיא ברשב''א

איבעיא: מה שאמר רשב"א ברוב נכרים, או גם ברוב ישראל?

את"ל: אפילו ברוב ישראל, האם חלקו רבנן או לא?

ואת"ל: חלקו, האם גם ברוב נכרים חלקו?

ואת"ל: חלקו גם ברוב נכרים, האם הלכה כמותו?

את"ל: הלכה כמותו, דוקא ברוב נכרים, או אפילו ברוב ישראל?

א. ת"ש: המוצא מעות בבת"כ ובתמ''ד, ובכל מקום שהרבים מצויין שם הא"ש, שהבעלים מתיאשין מהן.

אין לומר: דהיינו רשב"א, וש"מ אפי' ברוב ישראל ולא במפוזרין, דאי מפוזרין אפי' אין הרבים מצוין שם, ובהכרח דמיירי בצרורין ובבתי כנסיות ומדרשות שלנו דיושבים בהן נכרים.

ב.. ת"ש: מצא בה אבידה, אם רוב ישראל חייב להכריז, אם רוב נכרים אינו חייב להכריז.

אין להוכיח: דרשב"א שהולכים אחר הרוב, רק ברוב נכרים, דהא גם רבנן היא.

ואין לפשוט: שמודו לרשב'א ברוב נכרים,- דלעולם רשב"א ואפי' ברוב ישראל וכאן מיירי בטמון [ואפי' דבסתם לא יגע בו] כאן ובאשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה [ואפי' מכוסה חייב להכריז]

- שלא אמר: הא"ש, אלא שאינו חייב להכריז ויניח עד שישראל יתן סימן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום