בבא מציעא דף כו עמוד א

פרק שני

רב אשי: בסכין הולכים אחר הידית, בארנק אחר רצועות הקשירה שלו.

ומתני' דתלוי אי מחציו ולפנים וכו' מיירי במוכין וחתיכת כסף

תנא: אם היה כותל ממולא מהן חולקין.

וקמ"ל: דאפי' דמשופע מצד אחד לא אומרים שזה נשפך לשם

כדתנן: מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר, בהר הבית חולין.

ובירושלים, בשאר ימות השנה חולין, בשעת הרגל הכל מעשר,

וארשב"ז הטעם: שוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום. והיינו מצד דראשונים הלכו ואלו אחרים

ר"ל מב"ק: שעשאו פונדק לג' עכו"ם דאי לג' ישראל ש'מ הלכה כרשב"א אפי' ברוב ישראל

רנב"א: אפי' לשלשה ישראל, זה שנפל ממנו מיאש. דהא לא היו עמו אף אחד לבד מהם ואי עד עתה לא החזירו, גם לא יחזירו לכך מתייאש.

ור"נ לטעמיה: דראה סלע שנפל משנים - חייב להחזיר. דההוא שנפל ממנו לא מיאש. שאומר שוודאי לקחו אותו שהיה עמו וישביע אותו.

אך בג' אנשים חושש שכ"א יוכל לומר שלא הוא זה שלקח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום