בבא מציעא דף כג עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. ומחרוזות של דגים.
ואין הקשר סימן - שכולם קושרים קשר ציידים.
ואין מנין סימן - שכולם עושים במנין שוה.
בעו מר"ש: האם מנין סימן או לא
א"ל ר"ש: תניתוה: מצא כלי כסף וכלי נחושת, גסטרון של אבר וכל כלי מתכות
- לא יחזיר, עד שיתן אות או עד שיכוין משקלותיו.
- ומדמשקל הוי סימן - מדה ומנין גם הוי סימן.
ב. וחתיכות של בשר וכו'.
ומשקל אינו סימן - מדובר במשקל שווה.
חתיכה עצמה [צואר או ירך] אינה סימן, אף שמצא חתיכות דגים ודג נשוך חייב להכריז, משא"כ וחביות של יין ושל שמן ושל
תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים -הא"ש
- שם: יש סימן בחיתוך כרבר"ה שהיה חותך משולש, כדג נשוך, ש"מ.
והך: דחביות של יין, שמן, תבואה, גרוגרות, זיתים - הרי אלו שלו.
והך ד'כדי יין וכדי שמן חייב להכריז
-א. ר"ז: מתני' ברשום, וברייתא בפתוח ואינה אבידה מדעת דמיירי במציף מגופה.
-ב. אביי: כאן קודם שנפתחו האוצרות, כאן לאחר שנפתחו האוצרות. כריב'א שמצא חבית יין אחר שנפתחו האוצרות, וא"ל אביי: קח לעצמך.
בעא ר"ב מר"נ: מקום הוי סימן, או לא?
אין להוכיח: מדמצא חביות יין שמן תבואה גרוגרות זיתים - הרי אלו שלו.
דמה שאינו מכריז מקום, - שמדובר: בשפת הנהר.
ר"מ: טעם רבנן: ששפת הנהר אי''ז סמין כפי שנאבד לך אבד לחברך
א"ד ר"מ: טעם רבנן מקום אינו סימן שיתכן שגם לחברך אבד במקום זה.
הורה רב: למוצא זפת בבית הבד, שיקח לעצמו, וכשראה שהיה מגמגם בדבר
א"ל: שאפי' יתן לבנו חייא מזה, לא שסבר שמקום אינו סימן.
אלא כרבי אבא: משום יאוש בעלים נגעו בה, שכבר גדלו עליה קוצים
ד. רבי שמעון בן אלעזר אומר כלי אנפוריא אין חייב להכריז'.
ריא"ש: אנפוריא כלים חדשים שלא שבעתן העין. והיינו בשאין בהם סימן
ונפק"מ: להחזירם לת''ח בטביעות עין שרק בשבעתן העין שיודעים לזהות
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום