בבא מציעא דף כג עמוד א

פרק שני

רבה לטעמיה: דוקא כריכות ברה"ר דמדרסא הא"ש משא"כ אלומות דלא מדרסא

ורבא לטעמיה: דדוקא כריכות ברה"ר הא"ש שזזות ולא אין המקום סימן

אבל אלומות מכריז, שהן כבדות, ולא זזות

ת"ש: ככרות של נחתום הרי אלו שלו. הא של בעה"ב - חייב להכריז.

אלמא סימן העשוי לידרס הוי סימן- ותיובתא דרבה

יענה רבה: שם הטעם שאין מעבירין על האוכלין [ואינו נדרס] ואפי' נכרים לא דרסי דחיישי לכשפים ובמקום שלא מצויים בהמה וכלבים

לימא כתנאי: לר"י: כל דבר שיש בו שינוי חייב להכריז. כיצד? מצא עיגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות. משמע שלפי ת"ק: הרי אלו שלו.

ולכאו חלקו: בסימן העשוי לידרס ולכו"ע סימן הבא מאיליו הוי סימן, ומעבירין על האוכלין.

-א. דחה ר"ז מרבא: אי לת"ק לא הוי סימן ומעבירין על האוכלין למה ברה"ר מכריז?

אלא שחלקו: אם סימן הבא מאליו הוי סימן ולכו"ע העשוי לידרס הוי סימן ומעבירין על האוכלין.

ולרבה: חלקו: בסימן הבא מאליו דלת"ק: לא הוי סימן, ולר"י: הוי סימן.

ולכו''ע העשוי לידרס לא הוי סימן, ואין מעבירין על האוכלין.

ב. א"ד חלקו: אי מעבירין על האוכלים ולכו''ע הבא מאליו הוי סימן והעשוי לידרס לא הוי סימן

והקשה ר"ז מרבא: דאי לת"ק מעבירין על האוכלין אמאי ככרות בעה"ב ברה"ר מכריז

-ב. אלא ר"ז מרבא: וחלקו: בסימן הבא מאליו לת"ק: לא הוי סימן ולר"י: הוי סימן.

דלכו"ע: סימן העשוי לידרס הוי סימן, ומעבירין על האוכלין.

ולרבה חלקו: בסימן הבא מאיליו, דלת"ק: לא הוי סימן, ולר"י: הוי סימן.

ולכו''ע סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ואין מעבירין על האוכלין.

• ר"ז מרבא: כללא דאבידתא: כיון דאמר ווי לה לחסרון כיס – מתייאש ממנה.

• ר"ז מרבא: הלכה כריכות שאין בזה סימן רק ברה''י בדרך הנחה נוטל ומכריז

בדבר שיש בו סימן

בין ברה"ר בין ברה'י בין דרך נפילה בין דרך הנחה חייב להכריז.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום