בבא מציעא דף לא עמוד א

פרק שני

ותנ''ה: מצא טלית וקרדום, בדרך רבים, ופרה רצה בין הכרמים - זו אבידה.

טלית בצד גדר, קרדום בצד גדר, ופרה רועה בין הכרמים אי"ז אבידה.

שלשה ימים זה אחר זה - הרי זו אבידה.

ראה מים ששוטפין ובאין - הר"ז גודר בפניהם.

רבא: לכל אבידת אחיך - לרבות אבידת קרקע.

וסייעו ר''ח: מדתניא דראה מים ששוטפין ובאין - הר"ז גודר בפניהם.

וענהו דאין ראייה: דכאן בעומרין הצריכי לקרקע ס''ד דכגופה דקרקע קמ''ל שלא.

הא גופה קשיא!: אמרת: מצא חמור ופרה רועין בדרך אי''ז אבידה,

הא רצה ורועה - הויא אבידה.

אימא סיפא: רצה בין הכרמים הר''ז אבידה

הא רצה בדרך ורועה בין הכרמים – אי''ז אבידה!

א. אביי: יגיד עליו רעו תנא רועה בדרך שאינה אבידה וה''ה לרועה בין הכרמים

תנא רצה בין הכרמים דהויא אבידה וה''ה לרצה בדרך.

רבא: אי יגיד עליו רעו ליתני קל וכ''ש חמור: רצה בדרך וכ''ש בין הכרמים,

ולתני רועה בין הכרמים דלא הויא אבידה – וכ''ש רועה בדרך.

ב. אלא לרבא: ברצה לגבי החוץ הויא אבידה, ברצה לגבי העיר אי''ז אבידה

רועה דאבידת גופה הויא אבידה רועה דאבידת קרקע אי''ז אבידה.

דתני: רועה בדרך אי''ז אבידה הא רועה בין הכרמים הויא אבידה

- באבידת קרקע,

ודתני: 'רצה בין הכרמים הויא אבידה' שנפצעת, הא רועה בין הכרמים אי''ז אבידה - באבידת גופה, ואכתי אינה אבידת קרקע

- דמיירי: בנכרי ואין חשש שיהרגוה שקודם מתרים,

ואי התרו כבר ואפ''ה הבעלים לא נזהרו ודאי אבידה מדעת היא.

רבא: השב' אפי' מאה פעמים משמע.

'תשיבם לגינתו ולחורבתו דמינטרא וקמ''ל דלא בעי דעת בעלים,

כר''א: הכל צריכין דעת בעלים, חוץ מהשבת אבידה, שהתורה ריבתה השבות הרבה.

רבא: 'שלח' אפילו מאה פעמים משמע, 'תשלח' – אפי' לדבר מצווה

רבא: הוכח' אפי' מאה פעמים 'תוכיח' אפי' תלמיד לרב

'עזב תעזב עמו', - מ''מ אפי' בשאין בעליו אמו - אפי' דבחינם

•: הקם תקים עמו' אף שאין בעליו עמו, ואין צעב''ח וחסרון כיס

ולר''ש דאף טעינה בחנם לא מסיימי קראי,

וצריכי: באבידה אפי' שיש רק את צער הבעלים ולא הבהמה

והנך תרתי אפי' שהבעלים נמצא עמה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום