בבא מציעא דף לה עמוד ב

פרק שלישי

ד. גבה הוא עצמו בחובו הקרקע שלו,

ר''א ורבינא: למ''ד לא הדרה, משום שהמכר מעליא הוא, דמדעת עצמו גבה

למ''ד הדרה זה לא מכר מעליא וגבה משום שמתבייש לילך לבי"ד.

רבה: משמגיע שטר פסיקה לידו [אחר צ' יום],

אביי: עדיו בחתומיו זכין לו.

רבא: כשיושלמו ימי הכרזה [אחר שבא לידו].

השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה

- ישבע השוכר שמתה כדרכה, והשואל ישלם לשוכר.

רבי יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו? אלא, תחזור פרה לבעלים.

ראב"א לאביי: ושוכר קונה משעת מיתה וכל השבועה רק להפיס דעת בעה"ב

דאילו היה קונה בשבועה היה אומר המשכיר לשוכר דל אתה ודל שבועתך אני אלך לדין בהדי שואל

כששכר ממנו למאה יום ואז שאל הבעלים ממנו לצ' יום ושוב שכר לפ' יום ושאל הבעלים לע' יום ומתה בתוך ימי שאלתה- דעל כל שאלה ושאלה מתחייב פרה.

ר"א מדיפתי: אכתי פרה אחת היא הכניסה והוציאה משכירות לשאלה וכו'

א"ל: אכתי הפרה לא בעין שיוכל לומר כן.

ב. מבר"א: אין לו עליהן אלא שתי פרות, אחת דשאלה, שקנה לגמרי.

ואחת דשכירות דעבד בה ימי שכירותה -וחוזרת לבעליה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום