בבא מציעא דף לו עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר'ירמיה: על כפירת ממון - אשם, על ביטוי שפתים - חטאת.

פעמים ששניהם בחטאת - כגון שמתה כדרכה, ואמרו נאנסה.

שוכר דבין כך פטור - בחטאת, שואל דבין כך חייב - בחטאת.

פעמים ששניהם באשם - שנגנבה, ואמרו מתה מחמת מלאכה, דשניהם כופרים בממון שחייבים

שוכר בחטאת ושואל באשם שמתה כדרכה ואמרו מתה מחמת מלאכה.

שוכר דבין כך פטור חייב בחטאת, שואל דחייב ופוטר עצמו באשם.

שוכר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה, ואמרו מתה כדרכה.

שוכר שחייב בגניבה ואבידה, ופטר עצמו באשם. שואל דבין כך חייב בחטאת.

שלא כר''א: שבועה שהדיינים משביעים אותה אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי, ד'או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כי תשבע מעצמה.

שומר שמסר לשומר. לרב: פטור, לרי"ו: חייב.

אביי: לרב: אפי' ש"ש שמסר לש"ח דהוריד לשמירתו פטור שהרי מסרה לבן דעת.

ולרי"ו: אפי' ש"ח שמסר לש"ש העלה לשמירתו דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.

ר'ח: הא דרב לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא.

כמעשה: באותם פועלים שכל יום היו מפקידים המעדר אצל ההיא סבתא ויום אחד הפקידו אצל אחד מהן ושמע קול חתונה, הפקיד אצל ההיא סבתא, יצא ונגנב, ורב פטרו, ולא מצד דשומר שמסר לשומר אלא משום שהם עצמם בכל יום היו מפקידים אצלה

והך: ד'שוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר, ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה, ושואל משלם לשוכר'

דשם לא אומר אין רצוני שהיא פקדוני ביד אחר דמיירי בשנתנו הבעלים רשות להשכיר לדעתך [ולכן משלם לשוכר]

רב"ח: והך דהמפקיד מעות אצל חבירו, צררן והפשילן לאחוריו, מסרן לבנו ובתו הקטנים, ונעל בפניהם שלא כראוי- חייב, שלא שמר כדרך השומרים.

ומשמע דבגדולים פטור, ולא אמרי' דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר

רבא: כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו מפקיד

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום