בבא מציעא דף נד עמוד ב

פרק רביעי

רבא: בגזל 'וחמשתיו יסף עליו', ותנן: נתן את הקרן ונשבע על החומש

מוסיף חומש על חומש עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה.

בתרומה כתיב 'איש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו',

ותנן: האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש. אחד האוכל, שותה או סך, תרומה טהורה או טמאה - משלם חומש וחומש דחומש.

ואילו במעשר לא מכתב ולא מיתנא, ולא הוקשה לנו. ופשוט שלא מוסיף

גבי הקדש כתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך'

ותנן: הפודה הקדשו מוסיף חומש. חומש תנן, חומש דחומש לא תנן.

מאי? בתרומה כתיב ויסף, גבי קדש גם כתוב ויסף,

או: בתרומה אם תיקח הו' דויסף ושדית על חמישתו הו"ל חמישיתיו.

בהקדש כתיב 'ויסף חמישית', אף אי תיקח ו' דויסף ושדית על חמישית סוף סוף הו"ל חמשיתו.

ולא אמרי' דהו"ל כהקדש שני, שאין מוסיף חומש

שכך אמר רבא: חומש כתחילת הקדש דמי.

למעשה אביי: 'ויסף חמישית כסף ערכך' מקיש חומשו לכסף ערכו, דמוסיף חומש.

וטעמו: רבא: 'ואם המקדיש יגאל את ביתו' - המקדיש ולא המתפיס.

תנא לפני ר''א: 'ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך' מה בהמה טמאה מיוחדת שתחילתה הקדש וכולה לשמים, ומועלין בה, אף כל כה"ג

ר"א לתנא: כולה לשמים למעט קדשים קלים שיש להם בעלים אין בהם מעילה

תחילת הקדש וכי למעט סוף הקדש שאין בזה מעילה?

שמא לענין חומש בהקדש שני אמרת וכריב"ל? א"ל: כן, לזו כוונתי.

ובהמה טמאה ישנה בתחילת הקדש, ולא באמצע הקדש לפי שאינה בסוף הקדש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום