בבא מציעא דף פג עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אר"ל: פועל, בכניסתו - משלו, ביציאתו - משל בעל הבית, תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב.

א. ומיירי בעיר חדשה ובנקוטאי דא"י מאין הם

ב. דא"ל שישלמו כפועל דאורייתא

דרש ר"ז ד'תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער.

'תשת חשך ויהי לילה' - זה העולם הזה שדומה ללילה,

'בו תרמש כל חיתו יער' - אלו רשעים שבו, שדומין לחיה שביער.

'תזרח השמש' - לצדיקים, יאספון - רשעים לגיהנם,

ואל מעונתם ירבצון אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו.

'יצא אדם לפעלו' - יצאו צדיקים לקבל שכרן,

'ולעבדתו עדי ערב' - במי שהשלים עבודתו עדי ערב.

ראבר"ש מצא לממונה לתפוס גנבי א"ל איך אתה יכול להם הא נמשלו לחיות ד'בו תרמש כל חיתו יער'. א"ד 'יארב במסתר כאריה בסוכו',

שמא שקלת צדיקי ועזבת לרשעים? א"ל מה אעשה הא ציווי המלך הוא, א"ל בוא ואלמדך, עלה בד' שעות לחנות וכשתראה איש ששותה יין ומחזיק לכוסו בידו ומנמנם שאל עליו אי ת"ח הוא סימן שקם מוקדם לגירסתו, ואי פועל הוא או שקם מוקדם, או שבלילה עבד, ואי לא סימן שגנב הוא, ותתפסו.

וכששמעו בבית המלך אמרו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא.

והביאו לראבר"ש שיתפוס גנבי והיה תופס והולך

שלח לו ריב"ק: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה!

- שלח לו: קוצים אני מכלה מן הכרם.

- שלח לו: יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו.

יום אחד פגע באותו כובס, וקראו הכובס: 'חומץ בן יין'.

אמר: מדחציף כולי האי - ש"מ רשע הוא, אמר שיתפסוהו,

ואח"כ הלך אחריו לפדותו, וכבר לא יכל.

קרי עליה 'שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו'.

וכשזקפוהו לתלייה, עמד תחת העץ ובכה.

א"ל: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים.

הניח ידו על בני מעיו, אמר: שישו בני מעי, שישו! ומה ספיקות שלכם כך, ודאית שלכם עאכו"כ מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם.

ואפ"ה לא נתיישבה דעתו השקוהו סם שינה, והעלוהו לבית שיש וקרעו לכריסו, והוציאו ממנו סלים מלאי שומן עם ורידים אדומים, והניחום בחמה בתקופת שמש תמוז ואב ולא הסריחו

קרא על עצמו: 'אף בשרי ישכן לבטח'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום