בבא מציעא דף פד עמוד א
פרק שביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ואף ריבר"י בא מעשה לידו ופגע בו אליהו וא"ל: עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה? א"ל מה אעשה הא ציוי המלך הוא
א"ל אליהו: אביך ברח לאסיא, אתה ברח ללודקיא.
כשנפגשו ריבר"י וראבר"ש היה יכול לעבור צמד בקר תחתיהם בלי ליגע בהם
א''ל מטרוניתא: בניכם אינם שלכם! - אמרו לה: שלהן גדול משלנו. - כל שכן!
א. א"ד א"ל: כי כאיש גבורתו.
ב. א"ד א"ל: אהבה דוחקת את הבשר.
וענוה אפי' ד'אל תען כסיל כאולתו' – כדי שלא להוציא לעז על בניהן
ארי"ו: איבריה דריבר"י כחמת בת ט' קבין.
ר"פ: איבריה דרי"ו כחמת בת ה' קבין, ואמרי לה בת ג' קבין.
איבריה דר"פ כסלים דהרפנאי.
רי"ו: אנא אשתיירי משפירי ירושלים.
הרוצה לראות מעין יופיו של רי"ו יביא כוס כסף מן האש וימלאו בגרעיני רימון אדום ויקיף פי הכוס בורדים אדומים וישימה בין שמש לצל – הוא אותו הזוהר המשתקף מעין יופיו של רי"ו
והך דמר דיופיו של ר"כ מעין ר"א ור"א מעין יעקב ויעקב מעין אדם הראשון
לא חשיב רי"ו שלא היה לו הדרת פנים
רי"ו היה יושב בשערי טבילה, כדי שכשיעלו בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי, שיהיו להם ילדים יפים כמותי וילמדו תורה כמותי
ולא חשש מעין הרע ד'אנא מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא.
א. ד'בן פרת יוסף בן פרת עלי עין', ואר"א: תקרי עולי עין.
ב. ריב"ח מ'וידגו לרב בקרב הארץ', דזרעו של יוסף כדגים שבים שמים מכסים אותם, ואין העין שולטת בהן
יום אחד כששחה רי"ו בירדן וראה לר"ל שקפץ אחריו מעל הירדן א"ל חילך לאוריתא א"ל יופיך לנשים א"ל אי תחזור בך אתן לך אחותי היפה ממני וקיבל עליו, וכשרצה לקפוץ חזרה להביא כליו כבר לא יכל, קרא ושנה עד שנעשה גברא רבא
כשנחלקו בביהמ"ד הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה - משעת גמר מלאכתן,
ונחלקו רי"ו אמר: משיצרפם בכבשן, ר"ל אמר: משיצחצחן במים.
- א"ל רי"ו ליסטים בלסטיותיה ידע
- א"ל ר''ל ומה הועלתי קודם קרו לי רבי וגם עכשיו כך קורים לי,
א"ל: אהנאי לך שקירבתיך תחת כנפי השכינה.
חלשה דעתו דרי"ו, חלש ריש לקיש.
באה אחות רי"ו בכתה לו דעשה בשביל בני! א"ל: עזבה, יתמיך אני אחיה.
- עשה בשביל אלמנותי! - אמר לה: 'ואלמנותיך עלי תבטחו'.
נפטר ר"ל: והצטער עליו רי"ו הרבה
אמרו רבנן: מי ילך ליישב דעתו אמרו: ילך ר' אלעזר ב"פ ששמועתיו מחודדות
הלך וישב לפניו, וכל דבר שהיה רי"ו אומר, הביא לו ראייה.
א"ל וכי את כר"ל שהיה מקשה לי כ"ד קושיות, ותירצתים בכ"ד תרוצים וממילא רווחא שמעתא. ואת אמרת תניא דמסייע לך, וכי איני יודע דשפיר קאמינא? היה הולך וקורע בגדיו, בוכה ואומר: היכן את בר לקישא, היכן את בר לקישא, וצווח עד דשף דעתו ממנו, ביקשו רבנן רחמים עליו, ונפטר.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום