ביצה דף טז עמוד א

פרק שני

חוץ משבתות ויו"ט, והוצאת בניו לתלמוד תורה.

• ר"א: 'בכסה ליום חגנו', זה ר"ה חג שהחדש מתכסה,

'כי חק לישראל הוא לשון מזון, א. אכלו את חוקם. ב לחם חוקי,

אמרו על שמאי הזקן: כל ימיו אכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא נאה הימנה מניח השניה ואוכל הראשונה.

אבל הלל הזקן מדה אחרת, שכל מעשיו לשם שמים. ד'ברוך ה' יום יום'

רב"ח: נותן מתנה לחברו א"צ להודיעו, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו'.

במתנה שאים עשויה להתגלות צריך להודיע ד'לדעת כי אני ה' מקדשכם',

א"ל הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה,ואני מבקש ליתנה לישראל לך הודיעם שמתן שכרה לא עתיד להתגלות

מכאן ארשב"ג: הנותן פת לתינוק, צריך להודיע לאמו, סכו בשמן, וכוחל עיניו שתבחין, וכשחישי' לכשפים, שם מאותו המין,

רי"ו מרשב"י: 'ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם'.

כל מצוה שנתן הקב"ה לישראל – נתנה בפרהסיא, חוץ משבת שנתנה בצנעא, ואעפ'כ הגויים נענשים עליה.

א. שהודיעם, ולא מתן שכרה,

ב. מתן שכרה הודיעם, ולא על נשמה יתירה.

דרשב"ל: דבער''ש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם

ולמוצ"ש 'שבת וינפש', כיון ששבת ווי אבדה נפש.

א. אביי: ולא בפת, דשכיחא. והך דמערבים בדייסא- דייסא לא שכיח.

וא"ד אביי: ולא בפת שאינו מלפת,

והך דאביי דאין מערבין בדייסא, - שאינו מלפת, כדאמרו בבלאי טיפשאי,

ר"ח: עדשים שבשולי קדרה, רי"צ: שמנונית שע"ג הסכין,

רב: דגים קטנים מלוחים - אין בהם בשולי נכרים.

רב יוסף: ואם צלאן נכרי - סומך עליהם לערובי תבשילין.

ואם עשאם כסא דהרסנא אסור. שהקמח עיקר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום