ביצה דף יח עמוד א

פרק שני

רבה: לכו''ע כלי בשבת לא, שמא יעבירנו בשבת ד''א ברה''ר.

ובור בחצירו, גזירה אטו בור ברה"ר. וביו"ט גזרו אטו שבת.

ולא גזרי' במתני' השקה אטו הטבלה,- דנזהר דהא אין לו מים יפים.

א. והך דמדלין בדלי טמא, והוא טהור. לא גזרי' אטו,

דמתוך שהותר לו רק ע"י דילוי, זכור הוא.

ב. והך דלא גזרי' בכלי שנטמא ביו"ט אטו עריו"ט, - דאינו שכיח

ג. והך דרק כלי שנטמא בולד הטומאה מטבילים אותו ביו"ט

ולא גזרי אטו אב הטומאה.- כיון שכהנים זריזים הם לא משכח"ל.

ד. והך: נדה שאין לה בגדים מערמת וטובלת בבגדיה. לא גזרי אטו בגדים עצמם. -דמתוך שהותרה ע"י מלבוש זכורה היא.

א. רב יוסף: גזרה משום סחיטה. ואטו הך גם כלים שאינם בני סחיטה.

ב. רב ביבי: גזרה שמא ישהא. ות"כ,

ג. רבא: מפני שנראה כמתקן כלי. ואדם דנראה כמיקר.

ואפי' במים רעים- בימות שרב, ואפי' בימות הגשמים כשמלוכלך בטיט, והואיל ובשבת שרי, ביוה"כ נמי שרי.

והך דלרבא: לא אומרים הואיל- חזר בו. דתנן: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ, אבל מטבל הוא כדרכו, ואם נתרפא נתרפא

ולאביי: צ"ל מגמע ופולט, ולרבא: אפי' מגמע ובולע ולאחר טיבול.

וכאן לפני, ומוכח מדכל חייבי טבילות טובלין כדרכן, בט"ב וביוה"כ.

אבל לא מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו,

ואפי' דלרבי: אין מטבילין את הכלי ע"ג מימיו לטהרו, ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן. וחכ"א: מטבילין, ומשיקין.

א. רבי: רישא דברייתא ביו"ט, וסיפא בשבת, וכולה מתני' ביו"ט

ב. רבנן: רישא דברייתא ביו"ט וסיפא בשבת, וכולה מתני' בשבת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום