ביצה דף טו עמוד ב

פרק שני

פרק שני - יום טוב

יו"ט שחל להיות ערב שבת

לא יבשל בתחלה מיו"ט לשבת, אבל מבשל הוא ליו"ט.

ואם הותיר - הותיר לשבת.

ועושה תבשיל מערב יו"ט וסומך עליו לשבת.

ב"ש: שני תבשילין, וב"ה: תבשיל אחד.

ושוין בדג וביצה שעליו, שהן שני תבשילין.

אכלו או שאבד - לא יבשל עליו בתחלה.

ואם שייר ממנו כל שהוא - סומך עליו לשבת.

א. שמואל: זכור את יום השבת לקדשו' זכרהו מאחר שבא להשכיחו.

וטעמו: א. רבא: כדי שיברור מנה יפה לשבת, ומנה יפה ליו"ט.

ב. ר"א: שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת, ק"ו מיו"ט לחול.

והך: דעושה תבשיל מעיו"ט.

-לרב אשי: היינו דמערב יו"ט אבל לא ביו'ט

-ולרבא: אפי' ביו"ט אלא גזרה שמא יפשע.

ג. ותנא מייתי מ'את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו'

מכאן אר"א: אופין רק על האפוי, ומבשלין רק על המבושל.

יצתה כת ראשונה, אמר: הללו בעלי חביות גדולות.

כת שניה: בעלי חביות. כת שלישית: בעלי כדין.

כת רביעית: בעלי לגינין. כת חמישית: בעלי כוסות.

התחילו כת ששית לצאת, אמר: הללו שיצאו בעלי מארה.שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.

בשעת פטירתן א"ל: 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם'.

דר"א לטעמו: שמחת יו"ט רשות. - דאין לו לאדם ביו"ט אלא: או אוכל ושותה או יושב ושונה. דאו כולו לה', או כולו לכם.

רבי יהושע: חלקהו - חציו לה' וחציו לכם.

רי"ו: תרוויהו מ'עצרת לה' אלהיך'.ומאידך 'עצרת תהיה לכם',

ר''ח: לאין נכון לו- למי שלא הניח עירובי תבשילין.

א"ד: מי שלא היה לו להניח, אבל היה לו פושע הוא.

רי"ו: 'כי חדות ה' היא מעזכם'

א"ל הקב"ה לישראל: לוו עלי וקדשו היום והאמינו בי ואני פורע.

רי"ו 'אדיר במרום ה'

א. הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, ב. אדר שקיים לדורות

תנ"ה שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת, ופירותיה משתמרין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום