ביצה דף יז עמוד א

פרק שני

ב"ש: מתפלל שמנה, דשל שבת בפנ"ע, ושל יו"ט בפני עצמה.

וב"ה: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, וקדושת היום באמצע.

רבי: אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים.

רבינא: מקדים דשבת, שקדושה מששת ימי בראשית,

רב יוסף: הלכה כרבי, וכמו שתירץ רבינא.

ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע, ואומר מעין המאורע בעבודה, ומחזירין אותו. ר"א: בהודאה.

ובמוספין מתחיל ומסיים בשל שבת, וקדושת היום באמצע.

רשב"ג ור"י בריב"ב: כל התפילות מתחיל ומסיים בשל שבת. וקדושת היום באמצע.

ר"ה: אין הלכה כאותו הזוג

רב: מניח עירובי תחומין מיו"ט לחברו, ומתנה. וכ''ש עירובי תבשילין

רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיו"ט לחבירו, ומתנה.

ולרבא: אבל לא עירובי תחומין, דא"א לקנות שביתה ביו"ט.

אשה ממלאה כל הקדרה בשר אפי' שצריכה רק חתיכה אחת.

נחתום ממלא חבית מים אף שצריך רק לקיתון אחד. ואופה רק שצריך.

ר"ש: ממלאה כל התנור פת, שהפת נאפת יפה כשהתנור מלא.

רבא: הלכה כר"ש ב"א.

כדחזי' לא יאפה ויבשל ויטמין, לא לו ולא לאחרים, ולא אחרים בשבילו. אלא מקנה לאחרים ואופין לו

א. הך מקנה קמחו, - אין ראייה: דתני תקנה דהיתר ולא דאיסור.

ב. והך דאופה ומבשל ומטמין, ואם אכלו קודם אסור. וכן מבשל ליו"ט, ומותיר לשבת, ואם הערים אסור.- שהחמירו בהערמה יותר ממזיד

או דחנניא היא ואליבא דב"ש: דאין אופין ומבשלים וטומנין, אא"כ ערב בפת או בתבשיל או שחמין טמונין מע''ש. אבל לב"ה: מערב בתבשיל אחד ועושה בו כל צרכו.

ג. והך דהמעשר בשבת במזיד לא יאכל.- ביש לו פירי אחריני.

ד. והך דמטביל כליו בשבת, במזיד לא ישתמש.

א. ביש לו כלים אחרים. ב. אפשר בשאלה.

ה. והך דהמבשל בשבת, במזיד לא יאכל- שאני איסור דשבת.

דלא כרשב"א דלכו"ע: בעי שני תבשילין, ונחלקו: בדג וביצה שעליו.

ושוין: בריסק ביצה או קפלוטות ונתן לתוך הדג שמותר

רבא: הלכתא כתנא דידן, ואליבא דב"ה דהתירו,

אביי: התחיל בעיסתו ונאכל עירובו - גומר.

חל להיות אחר השבת,

ב"ש: מטבילין את הכל מלפני השבת.

ולב"ה: כלים מלפני השבת, ואדם בשבת.

ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן, אבל לא מטבילין.

ומטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום