בכורות דף כג עמוד ב

פרק שלישי

אלא לרי"ו דאחת זו ואחת זו - עד לכלב, הא חזיא לכלב! קשה.

גופא בר פדא: טומאה חמורה עד לגר, וטומאה קלה עד לכלב,

ולרי"ו: אחת זו ואחת זו עד לכלב.

טעמא דב"פ ד'לֹא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵלָה לַגֵּר וְגוֹ', הראויה לגר קרויה נבילה ושאינה ראויה לגר אינה קרויה נבילה,

ואידך - למעוטי מקום דהסריחה מתחילה:

ואידך - הסריחה מתחילה לא צריכא קרא למעוטי, עפרא סתם הוא.

תנן, ראב"י: בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר, ונפטרת מן הבכורה,

ותר"ח: אינה מטמאה לא במגע ולא במשא,

וארי"ו: משום ביטול ברוב נגעו בה, וא"א מצד שלא איתחזי כלל שהרי ני איחזי מתחילה אגב אמו

תנן שם ראב"י: ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא,

אר"נ מרב"א זאת אומרת: נחשדו עמי הארץ לערב מחצה בציר,

ולמה לי מחצה? אפי' בציר ממחצה גם, ואלו משהו - היה לו פלגא, ופלגא לא בטיל!

אימא: עד מחצה,

אב"א טומאת עם הארץ דרבנן, טומאת משקין דרבנן, ברוב גזרו רבנן, ולא במחצה ומחצה

רשב"ג אומר: הלוקח בהמה מניקה מן העכו"ם אין חוששין שמא בנה של אחרת היה.

נכנס לתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות ושאינן מבכירות מניקות אין חוששין שמא בנה של זו בא לו אצל זו, או שמא בנה של זו בא לו אצל זו.

אר"נ מדרב: הלכתא בכוליה פירקין בר ממחלוקת.

אר"ש: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמועה, אהייא?

אילימא ארישא - מחלקו רבי ישמעאל ור"ע!

אלא אדראב"י - משנת ר"א בן יעקב קב ונקי!

אלא אדרשב"ג - מפלג פליג בברייתא!

אלא אדרבי יוסי בן המשולם - הא אמר רב אחת פעם!

אלא אשער בעל מום - מיפלג חלקו עקביא בן מהללאל ורבנן!

לעולם אדרשב"ג והא קמ"ל: דברייתא לא מחלוקת היא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום