בכורות דף כא עמוד ב

פרק שלישי

והתניא: רשב"י אומר משום ר"ש מחוסר זמן - נכנס לדיר להתעשר,

והרי הן כבכור, מה בכור קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו, אף מחוסר זמן קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו.

מסתבר, מבכור הו"ל ללמוד, שכן: גואל, מום, תמורת, אכילה,

אדרבה, מקדשים הו"ל ללמוד, שכן: זכר, קדוש, במתנות, פשוט!

אלא ר"ש העברה העברה גמיר.

ה"ד טינוף?

רבא: כדאמרו רעותא דצלתא אצר חיותא, ושמואל אמר: בעבועי דדמא.

וצריך להראותו לחכם, חכם מנין ידע? אמר ר"פ: רועה חכם.

אר"ח: הרי אמרו יצירת הוולד באשה - ארבעים יום,

בעי רב חסדא: בבהמה בכמה?

ר"פ לאביי: לא היינו דזעירי דאין טינוף פחות משלשים יום, ההוא - לקבל איתמר.

מצינו לוקח מנכרי, לוקח מישראל מה?

רב: בכור ודאי, דאם ישנו דבכרה היה מישתבח לו, ושמואל: בכור ספק, סבר לשחיטה בעי לו,

ורי"ו: חולין ודאין, דאם ישנו דלא בכרה, כיון דיש איסורא - היה מודע לו.

ת"כ דרי"ו דאמר חולין: אם לא הודיעו - הולך ושוחט ואינו נמנע.

לימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל! שם - במוכר תליא דבר, כאן - בלוקח תליא דבר.

רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהמה גסה ששפעה חררת דם - הרי זו תקבר, ופטורה מן הבכורה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום