בכורות דף כו עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מיתיבי, התולש צמר מבכור תם, אף שנולד בו מום ושחטו - אסור טעמא - דתם, הא בעל מום - שרי, אף שלא התירו מומחה! תנא, כל מקום דלא התירו מומחה - תם קרי לו.

לימא כתנאי: התולש צמר מבכור תם, אף שנולד בו מום ושחטו - אסור,

בכור בעל מום שתלש ממנו ואח"כ מת, עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים.

אר"י: לא בזה התיר עקביא בן מהללאל, אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון, ואחר כך שחטו, בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין.

רבי יוסי: מודה אבא חלפתא בזה שהוא מותר, אבל בייחוד אמרו חכמים: יניחנו בחלון שמא יש תקוה, שחטו דברי הכל מותר, מת עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים.

ר' יוסי היינו ת"ק אלא לא התירו מומחה יש ביניהם, דת"ק סבר: התירו מומחה - אין, ואם לא לא,

ובא ר' יוסי לומר: אף דלא התירו מומחה!

רבא: לא, דכו"ע אם התירו מומחה - אין, אם לא התירו - לא,

ושלש מחלוקת בדבר, דת"ק סבר: חלקו במת, והוא הדין לשחטו,

וזה דחלקו במת - להודיעך כחו דעקביא,

ור' יהודה סבר: במת - דברי הכל אסור, כי חלקו בשחטו,

ובא ר' יוסי לומר: בשחטו - דברי הכל מותר, כי חלקו - במת.

אר"נ: הלכה כר"י הואיל ותנן בבחירתא כמותו, דתנן שער בכור בעל מום שנשר, והניחו בחלון ואחר כך שחטו - עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין.

ארנב"י: מתניתין גם דיקא, דתנן צמר המדולדל בבכור, את שנראה עם הגיזה מותר, ואת שאינו נראה אסור

מני? לא רבי יוסי ואם עקביא איפכא הוא, ולא ר"י רק בשחטה ואם עקביה לשניהם שרי

אלא רבנן היא וש"מ: בשחטו חלקו, ש"מ.

בעי ר' ינאי: צמר שנתלש מעולה תמימה מהו?

דחטאת ואשם לא תיבעי לך - דכיון דלכפרה באו לא משהו להם,

דבכור ומעשר גם - דכיון דלא לכפרה באו משהו להם,

כי תיבעי לך דעולה מה? כיוון דעיקר לא לכפרה אתי משהי לה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום