בכורות דף כח עמוד א

פרק רביעי

ואידך אם משם, יש לומר: חזה ושוק של תודה!

ואידך 'לך יהיה' - הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור.

ואידך - הא משם, יש לומר: זה 'יִהְיֶה לָּךְ' לימד על בכור בעל מום שנותנו לכהן, שלא מצינו לו בכל התורה כולה,

ואידך 'וּבְשָׂרָם' - אחד תם ואחד בעל מום,

ואידך - 'וּבְשָׂרָם' דאלו בכורות דכולם ישראל אומר.

איבעיא להו: ה"ק נולד לו בתוך שנתו - רשאי לקיימו כל י"ב חדש, ולאחר שנתו גם שלשים,

או"ד: מקום דנולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש ותו לא,

ומקום דנולד לו אחר שנתו - אינו רשאי לקיימו אלא שלשים?

ת"ש דתניא: בכור בזמן הזה, עד שלא נראה להראותו לחכם - רשאי לקיימו שתים ושלש שנים,

ומשנראה להראותו לחכם, נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש,

אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפי' יום אחד, ואפי' שעה אחת,

אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו: רשאי לקיימו שלשים יום.

ועדיין תיבעי לי: שלשים יום אחר שנתו או"ד קודם שנתו?

ת"ש: נולד לו מום בט"ו יום בתוך שנתו - משלימין לו ט"ו יום אחר שנתו, ש"מ.

מסייע לר"א דאר"א: נותנין לו שלשים יום משעה שנולד בו מום.

א"ד אר"א: מנין לבכור שנולד בו מום בתוך שנתו שנותנין לו שלשים יום אחר שנתו -

שנא': לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה', איזו הן ימים החשובין שנה הוי אומר אלו שלשים יום.

מיתיבי: נולד לו מום בט"ו יום בתוך שנתו משלימין לו ט"ו יום אחר שנתו, השלמה אין מיהבא לא!

תיובתא דר"א, תיובתא.

השוחט את הבכור ומראה את מומו, ר' יהודה מתיר;

רבי מאיר אומר: הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה - אסור.

מי שאינו מומחה ורואה את הבכור, ונשחט על פיו הרי זה יקבר, וישלם מביתו.

ארבב"ח: בדוקין שבעין דכו"ע לא חלקו דאסור - מפני שהן משתנין, נחלקו רק במומין שבגוף, דר"מ סבר: גוזרים מומין שבגוף אטו דוקין שבעין,

ור"י סבר: לא גוזרים מומין שבגוף אטו דוקין שבעין.

תנ"ה: השוחט את הבכור ומראה את מומיו,

ר'י אומר, בדוקין שבעין - אסור מפני שהן משתנין, במומין שבגוף - מותר מפני שאין משתנין,

ר"מ אומר אחד זה ואחד זה - אסור, מפני המשתנין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום