בכורות דף כז עמוד ב

פרק רביעי

ר"נ לרב"ח: וכי הזאה יש לנו? א"ל רב"ח: לא לחשוש לסבא?

אדכך בא רב עמרם, א"ל כך אמר רב: וטמא מת טובל ואוכל בתרומת חו"ל: ואין הלכתא כמותו.

דאמר מ"ז מדר"ש: טמא שרץ טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ, ואין הלכתא כמותו.

מדקאמר נולד בו מום בתוך שנתו למימרא - דלשנה שלו מונים,

מה"מ דאריא"ר: 'לִפְנֵי ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה', איזוהי שנה שנכנסת בחברתה הוי אומר שנה של בכור.

דבי רב תנא: שנה בשנה יום אחד בשנה זו ויום אחד בשנה זו, לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד.

דבי רב: ילפי מקדשים, וקדשים גופם

מראב"י: ד'כבש בן שנתו - שנתו שלו, ולא שנה של מנין עולם.

ורב, נאכל לשני ימים ולילה אחד,

נפק"ל מ'וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וְכַשּׁוֹק הַיָּמִין' - הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים,

מה להלן - שני ימים ולילה אחד, אף כאן - שני ימים ולילה אחד

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום