בכורות דף כט עמוד א

פרק רביעי

הנוטל שכר להיות רואה את הבכורות - אין שוחטין על פיו,

אא"כ היה מומחה ע כאילא ביבנה, שהתירו לו חכמים להיות נוטל ארבע איסרות לבהמה דקה וששה לגסה, בין תם ובין בעל מום.

דזה נפיש טירחיה, וזה לא נפיש טירחיה.

בעל מום - משום דשרי לו,

אלא תם למה? דא"כ, אתי לחשדו ואמרו: זה בעל מום תם הוא, וזה דשרי לו משום אגרא,

והך דתם גם: בעל מום הוא, וזה דלא שרי לו סבר כי איך דלשקול אגריה פעם אחריתי!

חד פעם תקינו לו רבנן, שני זימני לא תקינו לו רבנן.

הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים,

להעיד - עדותיו בטילין,

להזות ולקדש - מימיו מי מערה אפרו אפר מקלה.

אם היה כהן מטמאהו מתרומתו - מאכילו ומשקו וסכו,

ואם היה זקן - מרכיבו על החמור, ונותן לו שכרו כפועל.

מנה"מ אריא"ר: ד'רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ' - מה אני בחנם אף אתם בחנם.

תנ"ה: 'כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אלהי' מה אני בחנם, אף אתם בחנם ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר ת"ל: 'אמת קנה',

ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר - ת"ל: 'אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר'.

ורמינהו: המקדש במי חטאת, באפר חטאת - הר"ז מקודשת, אף שהוא ישראל!

אביי: ל"ק כאן - בשכר הבאה ומלוי, כאן - בשכר הזאה וקידוש,

דיקא גם, דקתני כאן להזות ולקדש, ושם קתני, המקדש במי חטאת ובאפר חטאת, ש"מ.

הוא גופה איך אזיל? לבית הפרס דרבנן, דאריא"ר: מנפח אדם בית הפרס והולך:

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום