בכורות דף לא עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כל פסולי המוקדשין הנאתן להקדש - מיירי לאחר פדיון, והך דהנאתן להקדש אדמתחילה,

דכיון דשרי להם מר נמכרין באיטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא יותר ופריק מתחילה.

ב. חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנייתן לבעלים.

בכור באיטליז לא מיזדבן - הא בביתיה מיזדבן,

אלא מעשר, בביתיה מי מיזדבן? והתניא: בבכור נאמר 'לֹא תִפְדֶּה' ונמכר חי, במעשר נאמר 'לֹא יִגָּאֵל' ואינו נמכר לא חי ולא שחוט, לא תם ולא בעל מום!

זה הדבר הוקשה לר"ש בערב ופרקה בבוקר מברייתא: במעשר בהמה של יתומים מדובר, ומשום השבת אבידה נגעו בה.

ר"א שמשו של רב ששת שמע ממנו הלך ואמר בביהמ"ד ולא בשמו. שמע רב ששת והקפיד

אמר מי שעקץ ייעקץ בעקרב

ור"ש נפק"מ כדריא"ר: 'אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים' וכי איפשר לאדם לגור בשני עולמים?

אלא אמר דוד: רבונו של עולם, יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה! דארי"ו מרשב'י: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר,

ואריצב"ז: 'וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים' - ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון דאדם נוגע בו דובב,

אף ת"ח - כיון שאדם אומר דבר שמועה מפיו דובבות שפתיו בקבר.

ברייתא דתניא: מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו, ומעשר בהמה ששחטו מבליעו בעורו בחלבו ובגידו ובקרניו.

מה אומר? אמר אביי: כך אומר מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו בהבלעה.

מכלל דגדול בהבלעה לא? מ"ש מדתנן הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה, לפי שאינו רשאי ללוקחו בשביעית.

והוינן בה: לא רצה ליתן לו במתנה מה?

ואר"ה: מבליע לו דמי אתרוג בלולב! שם - לא מוכחא דבר, כאן - מוכחא דבר.

רבא: א"כ, מעשר בהמה שני זמני למה לי?

אלא אמר רבא, ה"ק: מעשר בהמה של יתומים - מוכרין אותו כדרכו, ומעשר בהמה דגדול ששחטו - מבליעו בעורו בחלבו בגידו ובקרניו.

רבא: מ'וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קוֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל', אימתי עושה תמורה מחיים, אימתי אינו נגאל מחיים, הא לאחר שחיטה נגאל,

ורבנן דגזרו לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה, דבר הנישום מחיים גזור רבנן לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום