בכורות דף לב עמוד א

פרק חמישי

דבר שאינו נישום מחיים - לא גזור רבנן, וביתמי אוקמוה רבנן על דין תורה.

וארשב"י סבר להא דרבא, דארשבר"י: מנין למעשר בהמה של יתומים שמוכרים אותו כדרכו

שנא' 'רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר', איזהו דבר שאין בו ברכה מחיים אלא לאחר שחיטה הוי אומר זה מעשר בהמה.

איבעיא להו: מהו להבליעו בעצמות? ר"ח ור"ש ברבי

חד אמר: מבליעו, וחד אמר: אין מבליעו, ולא חלקו, הא - בדקה, הא - בגסה,

ואב"א: אידי ואידי בגסה, ולא חלקו, מר כי אתריה, ומר כי אתריה.

גופא: בבכור הוא אומר לא יפדה ונמכר, במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר, לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום.

מה"מ אר"ח מרב וכן אר"ד מרי"ו: נאמר 'לֹא יִגָּאֵל' במעשר, ונאמר 'וְלֹא יִגָּאֵל' בחרמים, מה להלן מכירה עמו, אף כאן - מכירה עמו.

רנב"י לרהבדר"י: מפני, דאם לא מפני, יש למפרך מה לחרמים - שכן חלים על הכל.

אפנויי דלא יאמר ולא יגאל בחרמים ויגמר ממעשר דקדוש ואינו נגאל

יש להקשות: מה למעשר - שכן קדוש לפניו ולאחריו!

אלא, לא יאמר לא יגאל בחרמים, ויגמר מבכור, דקדוש- ואינו נגאל, אף חרמים קדושין - ואינן נגאלין,

לא יגאל דכתב התורה ל"ל - לאפנויי,

יש להקשות: מה לבכור - שכן קדושתו מרחם!

אלא, לא יאמר לא יגאל במעשר, ויגמר העברה העברה מבכור, מה בכור קדוש - ואינו נגאל, אף מעשר - קדוש ואינו נגאל,

לא יגאל דכתב התורה במעשר למה לי - לאפנויי,

ואכתי, במעשר גם לא מפני, דיש להקשות כדמקשים! והעברת קרא יתירא הוא.

בכור גם, נלמד גאולה גאולה מחרמים! דמעשר - מפני, דבכור - לא מפני,

לא תפדה דבכור לגופו, ודמעשר לאפנויי, דדנין גאולה מגאולה, ואין דנין פדייה מגאולה,

ונפק"מ שהרי תדבר"י: 'וְשָׁב הַכֹּהֵן וּבָא הַכֹּהֵן' זו היא שיבה זו היא ביאה!

ה"מ מקום דאין דדמי לו, אבל יש דדמי לו - מדדמי לו למדים,

ומיעט התורה גבי חרמים הוא - הוא ולא בכור, ומעשר גאולה כמותו

רבא: 'לֹא יִגָּאֵל' דחרמים לא צריך, דאם בי בעלים - הקדש הם, אם בי כהן - חולין הם.

דתניא חרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם, שנא' כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה',

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום